חיזור.

היא הציצה מבעד הוילון
הנטוי, לעבר הספסל בשדרה,
עליו ישב הבחור.
מבטו שלוח לעבר דלת ביתה.

"אמא בואי", קראה הנערה
לאימה.
"קרבי לחלון, את רואה את הבחור
היושב בספסל בשדרה?
מזה כמה ימים, הוא בא
יושב בספסל ומחכה".

'מי הוא? נראה נער?'
אמרה האם.

"סטודנט, לומד במכללה
בה אני לומדת.
נפגשנו באקראי בספריה.
דברנו, הוא ליווה אותי
הביתה. ביישן"...

            "לכי הזמיני אותו שיכנס'.
            אמרה האם
            'אבל אמא'...
            "לכי אליו ילדתי, גם אביך
            ישב על אותו ספסל
            וחיכה".