פרשת וארא

אם יש לי חולשה לשם מהתורה זה בוודאי לאהרון (אהרן) ואין לי מושג על מה.
מקורו של השם הוא הריון כן לא לצחוק! כן כי פרעה ציווה להשליך את הזכרים היאורה כאשר היתה יוכבד בהריון, מקור השם הוא במצרית ומבטאים אותו "hrārā " שפירושו במצרית הריון.
כ וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת-יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ, לוֹ לְאִשָּׁה, וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-מֹשֶׁה; וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם, שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָהׁ)  שמות פרק ו )
אהרון הכהן הוא הדמות שהשפעתו על הם היהודי בהתהוותו היא בעלת חשיבות ראשונה במעלה.
הוא האיש אשר יחד עם משה הנהיג את עם ישראל בצאתו ממצרים ובמסעם במדבר.
חז"ל אומרים שאהרון הוא הסמל להשכנת שלום, רדיפת הטוב ומסירות נפש. אהרון הוא דמות מופת.

הבטחתי להזכיר לכם את סיפור הגדת פסח, זהו בעצם הסיפור העיקרי של ספר שמות: סיפור יציאת מצרים:
ב וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי יְהוָה.  ג וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם.  ד וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ.  ה וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי, אֶת-נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מִצְרַיִם, מַעֲבִדִים אֹתָם; וָאֶזְכֹּר, אֶת-בְּרִיתִי.  ו לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲנִי יְהוָה, וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם; וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. 
פסוק ג' הוא מקור שם הפרשה הזו וארא  מכאן מתחיל המסע של משה ואהרן אצל פרעה להוציא את עם ישראל
או כמו שנאמר " שלח את עמי" " LET MY PEOPLE GO "
כמה אני אוהב את השיר הזה, חבל שאני לא זמר נשמה.
יש עוד ביצוע שמצאתי.
כיצד הם משכנעים את פרעה לתת להם לצאת מצרים במכות מצרים
ומי הם העומדים לצד פרעה -  החרטומים.

אולם טרם אגע בנושא זה ברצוני לחזור לסוף הפרשה הקודמת, אשר מסתיימת כך:

" כ וַיִּפְגְּעוּ אֶת-מֹשֶׁה וְאֶת-אַהֲרֹן, נִצָּבִים לִקְרָאתָם, בְּצֵאתָם, מֵאֵת פַּרְעֹה.  כא וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם, יֵרֶא יְהוָה עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט:  אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת-רֵיחֵנוּ, בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו, לָתֶת-חֶרֶב בְּיָדָם, לְהָרְגֵנוּ.  כב וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל-יְהוָה, וַיֹּאמַר:  אֲדֹנָי, לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה--לָמָּה זֶּה, שְׁלַחְתָּנִי.  כג וּמֵאָז בָּאתִי אֶל-פַּרְעֹה, לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ, הֵרַע, לָעָם הַזֶּה; וְהַצֵּל לֹא-הִצַּלְתָּ, אֶת-עַמֶּךָ."

למה? אני שואל למה העם הזה תמיד מתנכר למנהיגיו?
מישהו יכול לענות לי!!!!

שוב חוזר אני אל הפרשה ואל אהרון ( איך לא???)
א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, יִהְיֶה נְבִיאֶךָמכאן מתחיל מסע הקסמים
י וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיַּעֲשׂוּ כֵן, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה; וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת-מַטֵּהוּ, לִפְנֵי פַרְעֹה וְלִפְנֵי עֲבָדָיו--וַיְהִי לְתַנִּין.
אורי גלר היה חוגג שם.

לגבי מכות מצרים מאוד הטרידו אותי מחשבות בין תופעות טבע לבין מכות מצרים, כך למדתי שמכת צפרדע  יכולה להיות תוצאה של סופה או טורנדו, ובהחלט מוכרת התופעה של גשם צפרדעים.
הרבה אני לא צריך לספר לכם על מכות הארבה עד היום, רק לפני כמה שנים הערבה ואילת מלאו אותם.
אבל מי אני שאפקפק במכות מצרים פן תפרח בי צרעת כפי שפרחה במשה בפקפוקו בקב"ה..

כעת נותר לי לדבר על החרטומים,
יא וַיִּקְרָא, גַּם-פַּרְעֹה, לַחֲכָמִים, וְלַמְכַשְּׁפִים; וַיַּעֲשׂוּ גַם-הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, בְּלַהֲטֵיהֶם—כֵּן
דהיינו החרטומים הם המכשפים אבל גם חכמים
ואם חכמים הם מדוע לא הצליחו לפתור חלומות פרעה?
"וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה" (בראשית מ"א, ח')
אם כך ההבדל בין משה ואהרן לחרטומים הוא בכך שמשה ואהרן עושים ניסים ואילו החרטומים כשפים.
לכן אט אט נמוג כוחם של החרטומים מול מעשי האל.
אולם מה שחשוב ללמוד כאן הוא שהמקרא מלמד אותנו להאמין במאגיה והכישוף ואם נזכר הלאה בבעלת האוב נבין שכישוף זה לא שטויות.
ואם כישוף זה לא שטויות אז האמונה ביכולת ובסגולות של חיפושית פרעה היא אמת לאמיתה!!

כאשר אנו מסתכלים על ממצאים ארכיאולוגיים או מחקרים על מצרים העתיקה בולטים בציורים  של כתב החרטומים סמלי האלים וביניהם חיפושית פרעה
חיפושית פרעה ידועה לנו בביולוגיה כחיפושית הזבל Scarabaeus sacer
את החיפושיות העתיקות האלו הפכו לחרפושיות: קמעות למזל
המצרים יחסו את הכח המאגי של החרפושית לאל ח'פרי בוא אל השמש המתואר כגוף אדם וראש חיפושית. הייחוס הזה בא כנראה מהיכולת של החיפושית לצאת מתוך הזבל לחיים.

אסיים בשיר שכתבתי לחרפושית הזאתי:

חַרְפּוּשִׁית לְמַזַּל

רוּחַ פָּרְעָה שְׂעָרֵךְ
חִיּוּכֵךְ נִיצוֹצוֹת שֶׁל תִּקְוָה
מַה לָךְ חַרְפּוּשִׁית לְמַזָּל
נָתַתָּ לוֹ לִפֹּל מִשְׁתֵּי יָדַיִךְ
 שֶׁאָחֲזוּ בּוֹ בְּחֹם.
זוֹכֶרֶת שֶׁאָמַרְתְּ לִי שֶׁהַיָּם
אַף פַּעַם אֵינוֹ זֵהֶה
תָּמִיד הוּא שׁוֹנֶה
כְּלוּם אֵינוֹ כְּשֶׁהָיָה
מַה שֶּׁחָלַף,
חָלַף.

שבת שלום