נפרדנו כך
נפרדנו כך דממה אז שררה, שום סימן ביננו לא היה, הריקנות אליה שאבה, את כל מה שביננו היה

נפרדנו כך דממה אז שררה
שום סימן ביננו לא היה
הריקנות אליה שאבה
את כל מה שביננו היה
נפרדנו כך,
ברוך שפטרנו לחשנו אחר כך
לכאורה, לא הצטערנו בכלל,
אבל הרגשנו שהיה חבל
חזרנו אל המנהגים הישנים
נזכרנו שיחד היה לנו יותר נעים
היו לנו רגעים לפעמים
ועל זה אנחנו עדיין חושבים
נפרדנו כך, הרגשנו שמשהו מאתנו נלקח
משהו מהאמת שבתוכנו נשחק
ובכל בוקר מחדש
לחשוב איך היה אז
מחיר הפרדה
הוא פגיעה בנפשנו השלמה
היינו די מתואמים
הזיקנה היא בראש שלך
כשהיינו ילדים היינו מרבים לדמיין ולשחק בכאילו. מסתבר שבכך הפעלנו את הכוח הגדול ביותר שיש: הדמיון. הדמיון הוא...
לקריאת הפוסט
גרדה ומכונת הכתיבה - נוסטלגיה וקריירה
כשאני חושב על גרדה, שם מרשים לכל הדעות, אני נזכר בתקופה אחרת, תקופת מכונת הכתיבה. כבר מגיל צעיר למדתי להקליד...
לקריאת הפוסט
תאונות הדרכים - אפשר לנהוג אחרת
יודעים את זה, אבל חושבים שלהם לא יקרה, כוונתי למכה הגדולה של השנה: תאונות הדרכים!
המשטרה שלנו לא עוברת את סף...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
אילו רק שברו שתיקה, וסיפרו על רגשותיכם אחד לשני, כל הסיכויים שלא היו נפרדים.
ופתאום הרגשנו כמו זרים,
יש לנו היום הרבה לזכור,
אך עם הזמן זה יעבור,
וכמו פצע שמגליד,
נשכח הכול,
עם הזמן גם זה יקרה,
אחד מאתנו לחזור כבר לא ירצה,
הנה כך הזוגיות הוחמצה,
או שמא מלכתחילה לא הייתה,
ועתה נשארנו עם טעם רע,
אז ודאי ארגיש אני,
שאת כבר לא בשבילי,
ואולי לא היו הדברים מעולם,
ובזוגיות לא ננוחם,
והשמש תחזור אל נידה,
לילה אפלה לנשמה שמתאווה לאהבה,
עכשיו רק הרגשה רעה,
ונותרה האהבה יתומה,
לא זרח שם כוכב בשבילנו,
נותרנו פגועים בנשמתנו.