כיצד להסביר לילדים מהו יום הזיכרון

יום הזיכרון עבורי נעשה מידי שנה קשה ריגשית יותר יותר. כמי שגדלה במשפחה לוחמת בקרבות ישראל, כמי שהיתה מפקדת בצבא והלכה ללוויות חבריה, כמי שבסביבתה נפלו חללי ישראל (שהרי אין כמעט איש או אישה במדינתנו היקרה אשר לא איבד קרוב משפחה, חבר, שכן, מכר אשר הקריב חייו לטובת המדינה) - אני ביום זה מסתכלת על ילדי הקטנים ומאחלת שלא ידעו עוד מלחמה, אך אולי כמו בשיר של ילדי 73, כבר מכינה עצמי מהיום ריגשית לבאות, ליום בו יתגייסו לצבא. גאווה וחשש ודאגה כבר מהולים במחשבותי, כמו עצב ושמחה

כיום קטנים הם, ואנו כל שנה משתפים אותם בנעשה ביום זה, לא מתעלמים, אוספים אותם על כתפינו ונמצאים יחד איתם בטקס הקהילתי בישובנו. ועם זאת, נזהרים, רגישים ומנסים שמשמעות יום השואה לפניו ויום הזיכרון לחללי צה"ל, שהינם חלק מהוויתינו, לא יכניסו אותם לחרדות ופחדים. וזו לא משימה פשוטה. 

ילדים קטנים עד עשרה תופשים את המציאות כפי שהיא. אין תובנה לגבי נקודתיות אירועים  לגבי מעגלי ההשפעה שלהם בזמן או מרחב. 

אז מה עושים? איך מסבירים את יום הזיכרון לחללי צה"ל ?

משתפת ומצרפת כתבה מתוך "טיפת חלב ברשת", עבורכם..

הסבר קצר ומובן: יום הזיכרון הוא יום חשוב ועצוב, בו כל מי שחי במדינת ישראל זוכר את החיילים שנהרגו כדי לשמור ולהגן עלינו ועל המדינה.

בנוסף הקפידו על מספר כללים ברורים נוספים, שיעזרו לילד להבין את הדברים:

- אל תשקרו ותספרו לילד סיפורים שאתם עצמכם לא מאמינים בהם וגם כמובן שלא מומלץ להמציא סיפורים דמיוניים.

- בשעה שאתם מסבירים לילד את הדברים השתדלו מאוד שלא להלחיץ אותו ולהכניס אותו לחרדות, אין צורך לפרט בפני ילד קטן סיטואציות ומצבים מלחיצים ומצמררים, כאלה שגורמים גם למבוגרים להחסיר פעימה. כן חשוב להדגיש את משמעותו של היום, בו אנו זוכרים את אלו שהגנו ושמרו עלינו, מכבדים אותם, זוכרים שבזכותם אנחנו כאן. הדגישו את ההנצחה ועסקו פחות במוות.

- אל תאפשרו לילד לשבת שעות מול הטלוויזיה לבדו, חשוב לשבת עמו, למצוא תוכנית אחת או שתיים המתאימות לגילו ומדברות בשפתו (מבחינת רמת ההסברים והתכנים המוצגים), לוו את הצפייה של הילד בתוכנית, וודאו כי הוא מבין את הדברים, ענו על שאלותיו והיו שם עבורו.

- אם אתם לא יודעים את התשובה לשאלה שהילד שואל אתכם - זה בסדר גמור לומר שאתם לא יודעים או לא בטוחים, אתם הורים, לא סופרמן, אתם לא אמורים לדעת הכל.

- היו קשובים למה שהילד שואל אתכם וספקו לו תשובות ממוקדות בהתאם, מבלי לבלבל אותו עם יותר מדי פרטים או סיפורים שלא רלוונטיים לשאלתו.

- אל תדברו יותר מדי על מלחמות, הסבירו לו בקצרה כי יש אנשים שרוצים את המדינה שלנו ולכן יש לנו צבא חזק וגדול, אחד הטובים בעולם, ששומר עלינו ועל המדינה כדי שלא ייקחו לנו אותה ולא יפגעו בנו.

- פעמים רבות, קיימת סתירה בין מה שהגננת מסבירה לילדים בגן לבין מה שההורים אומרים ומסבירים להם בבית. כדאי מאוד, בטרם משוחחים עם הילדים על יום השואה, להבין מה הגננת למדה או מתכוונת ללמד אותם בגן, כדי שלא תהיה סתירה בין הדברים והדברים יהיו עקביים.

גם אני אמות בצבא? כל החיילים מתים?

הסבירו לילד שכל בן 18 במדינת ישראל מתגייס לצבא, אבל לא כולם נלחמים, בצבא יש תקפידים רבים, לא כולם מסוכנים, אבל כולם תורמים למדינה בדרך כזו אחרת. חלק מבשלים לחיילים, חלק מבדרים אותם, חלק מאמנים אותם ועוד.

חשוב להדגיש שרוב החיילים ממש לא נהרגים וכדאי אפילו להראות לילד חייילים שהוא מכיר (שכנים ובני משפחה) או אפילו סתם להסב את תשומת לבו לחיילים שעומדים בטרמפיאדות או שאתם נתקלים בהם בכל מקום אחר. שיראה שהם חיים, נושמים וממש לא מתים.

מהי צפירה?

הצפירה עלולה להתפס אצל ילדים רבים כרגע טראומטי במיוחד וחלקם אף עלולים לחשוב כי מדובר באזעקת אמת. לכן חשוב להכין את הילדים לדקות בהן תשמע הצפירה, להסביר להם שאנשים עומדים בצפירה בכדי לכבד חיילים אמיצים שהקריבו את חייהם ובזכותם אנו חיים כאן היום.

מה חשוב להסביר על המעבר בין ביום הזיכרון ליום העצמאות?

ללא ספק מדובר במעבר חד במיוחד, בשעות הבוקר אנו בוכים, כואבים ועצובים ובשעות הערב שמחים וצוהלים. חשוב להסביר לילדים שלא מבינים את הדברים, כי לא מדובר בחוסר רגישות, אלא בשני אירועים, המתמזגים וקשורים זה בזה ושגם כאשר אנו חוגגים ושמחים אנו עדיין זוכרים את החיילים שנתנו לנו סיבה לשמוח.

שלכם, 

אורנה אזולאי