מוטקה > בלוגים > הבלוג של גלית יהב > הפנטזיה שלי

הפנטזיה שלי

בתמונה- סבתא יוּדית ואני, בתמונה שערכתי לזיכרה בפוטושופ, ותלויה בחדר השינה שלי, כל הזמן מולי

סבתא יוּדִית שלי התחילה לחפש לעצמה דיור מוגן כשהייתה בערך בת 75.

מֵהֱיוֹתָהּ אישה פרקטית ונחושה, היא הכינה לעצמה רשימה של הדברים שהיו הכי חשובים לה שיהיו בבית הדיור המוגן שלה, וּמֵהֱיוֹתָהּ גם ייקית מלידה, תוצרת אוסטריה, היה חשוב לה במיוחד שבית הדיור המוגן שלה יהיה מורכב מאוכלוסיה דוברת גרמנית, וזה למעשה, היה הדבר העיקרי שהינחה אותה בחיפוש.

היא התחילה להרים טלפונים לכל בתי הדיור המוגן שפרסמו את עצמם, או שהיא קיבלה עליהם המלצות, וקבעה פגישות + סיורים עם מנהלי המקום.

וככה במשך תקופה ארוכה היא הייתה נוסעת באוטו שלה, לפעמים לבד ולפעמים עם חברה, לבתי דיור מוגן באזור המרכז, נפגשת עם המנהלים שלהם, ועורכת סיורים במקום.

יום אחד (בערך לפני 25 שנים) היא מודיעה לנו, לנכדים ולילדים שלה, שהיא מתכוונת לעבור לגור במגדלי הים התיכון בנורדיה, שנמצאו עדיין בבנייה, ואמורים היו להיות מוכנים שנתיים לאחר מכן.

היא הייתה בת 80, כשעברה לגור במגדלי הים התיכון בנורדיה, והתגוררה שם במהלך 13 שנים, עד שנפטרה.

13 שנים מאושרות, בהן הכירה חברות נפש חדשות, מצאה אהבה גדולה, ואירחה כמה שיותר את ילדיה, נכדיה וניניה.

הפנטזיה שלי היא שיהיה לי מספיק כסף, כדי שאוכל להרשות לעצמי לעבור יום אחד לבית דיור מוגן שכזה, כשמסביבי המון אנשים בני גילי, ופעילויות תרבותיות ומעניינות לרוב.