החורש.
כותב.
סתוו.
מהלך בשבילים אדומים
כליל החורש, פרחיו
מרפדים צעדיי.
הגשר בטווח נגיעה.
מביט במים, פרחים
שטים בזרם.
זה שהיה, הוא שיהיה.
נכדתי הקטנה זוחלת.
קטנתונת יפהפייה.
מסרטט בדמיוני את
חייה.
בת עשרים, עלמה
יפה, נישאת לבחיר
ליבה.
אני לא אהיה שם.
חיי מתגלגלים במורד,
פרחיי שנותיי גם.
תגובות
1
אהבו
5
196
שולמית הלל 1
אהבתי היכן זה
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות