חנוכיית ילדותי ביוון

חג החנוכה הוא החג שזכור לי מימי ילדותי ביוון. 

הייתה לנו חנוכייה מפח, ולה שמונה נתיבים קטנים ובמרכזם אחד נוסף כמו פיית קומקום ביתי אבל הפוך.

אימי הייתה מגלגלת פתילות מצמר גפן ומניחה כל פתילה מעשה ידיה במקומה.

במשטח שהיה מאחוריי פיות דמויות העף, אימי הייתה יוצקת מעט שמן זית.

כששמן הזית זחל אל מאחרויי הפתילות של הצמר גפן שאט אט ספגו את השמן,

מיד החלו להראות שמנמנות כאילו זה עתה אכלו ארוחה דשנה.

לאחר שהפתילות ספגו שמן זית דיין,

אחותי הגדולה הייתה שמה גפרור בוער תחת כל פתילה ומדליקה אותה. 

אני נזכר איך לפתע הבית שלנו נמלא אור צהבהב.

למחרת היום סיפרה לי אִמי שהפתילות בערו עד כלות. 

אולי עד למחרת היום. אני שכנראה נרדמתי תוך כדי הישיבה ליד החנוכייה, 

מישהו השכיב אותי לישון. ושם, בחדר שהשכיבו אותי לישון היה חושך.

כי חוץ ממאור הכנוכייה לא היה בבית שלנו מאור כמו חשמל אלא אור של מנורת נפט.