ל"ג בעומר.

ל"ג בעומר. לילה. השעה שמונה ושלושים. לילה אביבי.

בתים יפים טובלים בגינות ירוקות, אפופות ריח בושם שיחי 'מלכות הלילה',
המשָלְחִים ענפיהן העדינים מעבר לגדרות האבן.
מרבדי הבתים הלבנים, חלקם עם גגות אדומים, פרושים שורות, שורות, באדמת הישוב, המוקף, גבעות ומורדות מוריקות. נטועות חורשות נישאות, חובקות סביב את פנסי הישוב המאירים את הלילה, ואת הרחובות והמשעולים הנושקים לחזיתות הבתים הציוריים, הצבועים בגוונים רכים. 
מעבר לכביש האספלט השחור, לאורך רחוב "גאון הירדן" המתמשך, מתעורר מתרדמתו, השטח המרחבי הבתולי, שטרם יתדות סימון, היכו בו שורש...

הלילה  המרחב החולי חוגג את חגו המיוחד  במשואות ולפידים ומדורות - ל"ג בעומר.
המרחב מארח באהבה, על מצעו החולי, את שלל המדורות הרבות שצמחו לפתע בלילה הזה, על פניו.
מעגלי אבנים מקיפות "אוהלי" מדורות לוהבות, צוהלות, המשמיעות קולות פיצוח עצה, ומעלות זיקוקי גיצים זוהרים נוצצים המרחפים בחלל החם של הלילה המואר באור נגוהות.
יחד עם המרחב החולי, חוגגים הילדים ותנועות הנוער של הישוב, כשהם מגוּבים באמהות ואבות, העסוקים בהכנת כיבודים טעימים. מצבורי פיתות חמות, לצד קערות סלטי ירקות ופלאפלים וצ'יפס, ערוכים על שולחנות מתקפלים שהביאו מהבית. 
ריח קפה שחור מהביל ונקניות נִצְלוֹת על אש מנגלים בוערים...
פעילות הלילה מעירה רגשות ילדוּת, בלבבות המבוגרים. 

פיטפוטים וצחוקים מתגלגלים, וקולות שירה עולים סביב למדורות הזוהרות, המאירות את המרחב האפלולי של הלילה. 

"ראי", אומר אני לרעייתי, כשאנו פוסעים יד ביד, לצד המדורות העליזות, עיניה נוצצות בעטיין של הלהבות המרקדות בפנינו. "הנוער שלנו ממשיך לקיים מסורת אבות...
ליל ל"ג בעומר - אייר. תשע"ה. 

.