סופה בים

סופה בים

הגל הכה בירכתיים והפיל את הטבח  במאס המטבח הצר באוניה ואילו אריק האלחוטן הקיש קו רצוף במפתח המורס שלו ושיבש בכך את כל השידור.

כאילו לא די בכך,  גל  נוסף ואחריו עוד גל טלטלו את אונית צי הסוחר כקליפת  בוטן בים.

אריק חשב בלבו,  הנה ככה זה שהקברניט מרשה לעצמו להביא אישה לספינה, הלא דבר ידוע הוא  כי אישה תביא מזל רע בים.  חשב ועזב את מכשיר הקשר תוך שהוא מפנה עצמו למקום בטוח בשירותים. אריק בכלל לא היה קילר במה שנוגע לטלטלות.

כך באותה העת כאשר הספינה מטלטלת מצד לצד וכל אחד עסוק בלהיאחז ולא להישטף מהסיפון, לא קלט אריק  את השדר המתריע על התקרבותה של  הסופה "נינה". מעניין אני אומר לעצמי, מעניין מדוע כל סופות הים נקראות על שם אישה,

מעניין באמת.

אריק היה אלחוטן ימי בצבא, קראנו לזה  "מורסיסט" , פגשתי בו בבה"ד 7

בקורס  אלחוטנים, אבל  בעוד אני בקושי הגעתי למהירות 8, אריק היה משדר וקולט במהירות 21. וכך נפגשנו, מכיוון שלולא הייתי עובר מבחן במהירות 10, פשוט לא הייתי יוצא הביתה, אריק היה מאמן אותי שעות עד שהצלחתי.

כאשר השתחרר היה זה אך טבעי שיפנה לצי הסוחר, אריק היה בעל כושר קרבי גבוה ואני בכלל הייתי "פדלאה". אריק בכלל שירת על סטיל וכך התקבל בסיום לימודיו למשרת קצין אלחוט בצי הסוחר.

" רק לשנה לעשות כסף ולראות את חו"ל "  אמר.

חיפה

כשאתה מגיע למעגן הספינות עם הציוד שלך, אתה מבין שזה עולם אחר אולי  כמו שדה תעופה רק שכאן יש אוניות במקום מטוסים, כאן הולכים על הרציפים בין

העגלות והמלגזות או המנופים ובצדי הרציפים  מכולות המועמסות על האוניות,

סבלים צועקים אחד לשני בבליל שפות בלקניות ובשפה הרוסית, יש כאן מעין חלוקה ברורה הוותיקים מדברים בשפות בלקניות או לאדינו והצעירים ברובם מדברים רוסית כרוח הזמן וברקע צרימת צופרי אוניות מחרישי אוזניים.

אריק לא ממש התלהב מקבלת הפנים האדישה עד צוננת שזכה לה לעומת האחרים הוא חש ביחס אליו כאל בילדג' בוי ובתוכו הוא חייך לעצמו ובעצם גם עליהם. הם הכירו האחד את השני ואילו הוא- פעם ראשונה באוניה. גם לא התלהב מהתא הצר שקיבל  לחלוק עם עוד שניים, קצין הניווט והאפסנאי של הספינה.

לרגע נזכר בצבא, אם יש לך  קשרים עם האפסנאי , לא יחסר לך דבר. מאידך מעמדו והסיווג  הביטחוני הסודי הגבוה שלו הבטיחו לו כמה בונוסים שמנים.

הים.

הסופה החלה לתת את אותותיה, גלים ענקיים של עשרה מטר ויותר החלו להכות  בירכתי הספינה, המכולות בבטן האנייה החלו לנוע מצד לצד, גלים החלו לשטוף את הסיפון העליון, המלחים מיהרו לאטום את תאי הצוברים המכילים פוספטים יקרי ערך.

הקברניט נתן מבט זועף באריק, " מדוע לא דיווחת שמתקרבת סופה ?! "

"לא קיבלתי שדר כזה סקיפר" ענה.

" גש לקשר ותברר מה קורה, המונסון  הזה לא היה צפוי בעונה זו ."

אריק מיהר לתא האלחוט קורא את קריאות ההתקשרות, הפלט לא איחר להגיע:

סופה במהירות של  כ 80  קשר, וגלים עזים מלווים בגשם עז ורוח.

אריק מיהר להודיע לקברניט את מהות הסערה תוך שהוא אוסף מידע מהמכ"ם

של הספינה.

הקברניט העיף מבט בממצאים, " לא נורא , תוך זמן קצר אנחנו יוצאים מזה"

העיף מבטו באריק ופלט " בחור צעיר, בפעם הבא שים לב".

הבוקר אכן היה בהיר יותר, אבל לא להרבה זמן…

כשהגיעו למצר מלקה  (בין סומטרה לאינדונזיה) נצמדו אל הספינה חמש סירות פיברגלס שטוחות ללא חופה ותוך שניות נורו ג'אקו לדר (סולמות חבלים) מתותחי החבלים שלהן ובטרם יושבי הספינה הבינו מה קורה, עלו על הספינה חמישים שודדי ים חמושים. קולות ירי בצרורות נורו לכל עבר ממקלעי הקלצ'ניקוב שלהם,

צעקות וצריחות. אנשים החלו רצים לכל עבר מחפשים מחסה ודרך להימלט על נפשם. אבל השודדים היו מיומנים במלאכתם.

כל השודדים היו חמושים ברובי קלצ'ניקוב ואם 16, חלקם במאצ'טות ענקיות ואימתניות, הם השתלטו על הגשר ועל הספינה במיומנות רבה. הצוות לא הספיק להוציא את כלי הנשק מארונות התחמושת הנעולים.

מאוחר יותר, כשהקפטן וצוות הפיקוד עם חוקרי השוד ניתחו את הנושא, הסתבר שהמכ"ם אינו יכול לקלוט סירות עם צללית כה נמוכה, הפרט הכי מעצבן היה כי המרכז הימי לדווח על שודדי ים בקואלה לומפור שלח שדר אלחוטי כהתראה .

זה היה השדר שאריק לא קלט כאשר גל עז התנפץ אל הספינה, זה השדר שבעטיו אריק כבר לא משרת על הספינה.

מסתבר כי הם היו אינדונזיים מתנועת השחרור  Aceh, הצעקות היו רמות וכמעט נורו יריות לעבר הסקיפר שניהל עימם משא ומתן מרחוק. הספינה עברה לשליטתם המלאה. חלחלה עברה בצוות אשר שמע בעבר סיפורים על טבח ורצח על ידי שודדי ים, אולם השודדים רצו משהו אחר ומהר.

מהר מאוד איתרו ותפסו את אשת הקברניט, אז התקצר המשא ומתן תוך שהם מאיימים לשסף את גרונה, הקפטן לאחר שכנוע מהיר קרא לרב המלחים ולחש לו משהו.

כמו בתאום מסודר, עת נפתחו צוברי המכולות, הופיעה ספינת רפאים מתוך

אחד המפרצונים הנסתרים הרבים ועליה מותקן מנוף. הסקיפר עם מנהיג השודדים ניגשו לפתח הצובר, הקפטן סימן מכולה מסוימת,  זו נרתמה במהירות למנוף

אשר העביר אותה לאוניית הרפאים וזו הסתלקה במהירות בה הופיעה ונעלמה.

השודדים הרסו את מכשירי הקשר והמכ"ם, אספו את כולם בחדר האוכל .

לא, הם לא רצחו אף אחד, גם לא חטפו את אשת הקברניט.  רק נעלו את כולם ונעלמו כלעומת שבאו.

נשאלת רק השאלה: מי התפתה כך  שהעביר מידע על הימצאות מכולה עמוסה

תתי מקלע מסוג עוזי על הספינה.