אתם בעד תאגיד מים או לא

רשות המים בוועדת המשנה לפיקוח על משק המים: נותרו 23 רשויות לא מאוגדות מתוכן 5-10 לא רוצות להתאגד; היו"ר אלקין: בסוף נסיים את האירוע עם כ-60 תאגידים"

הדברים נאמרו בישיבתה השנייה של ועדת המשנה שבחנה את התקדמות המו"מ לתאגוד אזורי; מנכ"ל מרכז השלטון המקומי: האוצר יודע רק לצעוק 'תתאגדו' – צריך גם לפתוח את הכיס

ועדת המשנה לפיקוח על משק המים, בראשות ח"כ זאב אלקין, קיימה היום דיון שני. היו"ר אלקין פתח את הישיבה וציין כי בכוונתו לדון בהתקדמות בתאגוד אזורי וברשויות שטרם הקימו תאגיד מים, "בהתאם לחקיקה שעבדנו עליה בוועדת הכלכלה". בנוסף עסק הדיון גם בכללים של רשות המים לבחינת רמת השירות של התאגידים ומה נעשה מבחינת בדיקת שביעות רצון הציבור מפעילותם, והאם בנוסחת המימון צריכה לעמוד גם סוגיית שביעת הרצון. הדיון עסק גם בנוסחת התקצוב של תאגידי המים והביוב וניהול הוצאות ואתגרים העומדים בפני תאגידי המים.

ראש רשות המים, יחזקאל ליפשיץ התייחס לנושאים ואמר: "תמונת המצב היא שהיום יש 56 תאגידי מים וביוב, שנותנים שירות לכ-90% מהאוכלוסייה החייבת בתאגוד. על פי רוב התאגידים נותנים שירות טוב לתושבים, והיו מקרים בהם גם מועצות אזוריות שלא חייבות בתאגוד החילו עליהן את החוק וצורפו לתאגיד. יש היום 23 רשויות שטרם ביצעו את החובה להקים או להצטרף לתאגיד, הרשות הגדולה ביותר מבניהן היא נהריה, וגם נשר, שדרות גבעת שמואל, באר יעקב, שהם ועוד, שהן בגדול מפרות את החוק".

ח"כ אליהו ברוכי שאל מה הסנקציות על רשויות שמפרות את החוק, וליפשיץ השיב כי יש עיצומים שהרשות יכולה להטיל. לדבריו, לאחרונה תוקן החוק ואפשר עיצומים בסכומים משמעותיים יותר והרשויות צריכות להתחיל את התהליך עד 1 במאי 2024.

בתשובה לשאלת היו"ר אלקין, באשר לכמה מקרים היו שרשויות רצו להתאגד ולא היו מוכנים לצרף אותם לתאגיד קיים, השיב הממונה על התאגידים ברשות, עו"ד עומר ורדי, כי למשל חדרה לא רצתה לצרף את חריש ותאגיד מי חדרה עדיין בודק את הבקשה. "לרשות מקומית היום אין אינטרס לצרף אליה עוד רשויות ולהפוך מבעלים של תאגיד לשותפה בבעלות", אמר. לפישיץ הוסיף כי גם לקלנסאווה מחפשים אבא ואמא כי נתניה לא מוכנה לקבל אותה, כדי שיהיה תאגיד שישפר את השירות לתושבים.

ח"כ אלקין ביקש להבין כמה מתוך 23 הרשויות לא רוצות וכמה מהן מוכנות אבל לא מקבלים אותן. הממונה על התאגידים ברשות המים, עו"ד עומר ורדי, השיב כי 5-10 רשויות לא רוצות להתאגד והשאר מבינים שמהלך זה יהיה חיובי עבורן.

מנכ"ל המרכז לשלטון מקומי, שלמה דולברג, אמר כי "93% מהאוכלוסייה העירונית מקבלת שירותי מים וביוב בצורה תקינה ורק ברגע שהתחילו להכניס תאגוד אזורי זה גרם לעצירת התהליך. ראש רשות נבחר על ידי התושבים שלו על מנת לספק להם שירותים, אי אפשר לצפות ממנו שיטפל באוכלוסייה החלשה של השכנים שלו". הוא הוסיף כי אפשר לקדם מודל שבו רשות חזקה רק תנהל את משק המים של רשות חלשה, בהפרדה בין הנכסים כדי שלא יהיה סבסוד בין רשות לרשות. "האוצר יודע רק לצעוק 'תתאגדו תתאגדו', אבל צריך פה גם עבודה של פתיחת כיס", אמר.

היו"ר אלקין אמר כי למעשה הרשויות הבינו שצריך להתאגד והרשות הבינה שצריך לוותר ולאפשר גם הקמת תאגידים חדשים, ועל כך אמר ליפשיץ: אנחנו לא רוצים להקים 23 תאגידים" וורדי הוסיף: "כל אלה שלא יקבלו אישור להקים תאגיד חד רשותי יצטרכו להצטרף לתאגיד".

על כך אמר היו"ר אלקין כי הבעיה תהייה לאגד את הרשויות הבעייתיות, שאף רשות עם תאגיד קיים לא תרצה לקלוט אותם, והשאלה מי לוקח על עצמו לשכנע את אלה שצריכים לקלוט. "ניתקע שם, כי אין סיכום עם האוצר כמה הוא הולך להשקיע בזה", אמר. ליפשיץ הגיב: "הניתוח נכון. השלטון המקומי הולך איתנו יד ביד ויש לו אמירה, צריך גם שני משרדי ממשלה משמעותיים שיהיו איתנו – הפנים והאוצר". על כך אמר היו"ר אלקין: "נסיים את האירוע לא עם 30 תאגידים אלא עם 60 ומשהו".

בנוסף ביקש היו"ר אלקין לדעת איך בודקים שביעות רצון לקוחות, ועל כך השיב ורדי כי הדבר מורכב ליישום, למרות זאת ב-80-90 אחוז מהתאגידים בוצעו סקרים כאלה. היו"ר אלקין אמר כי מדובר בכלי חשוב שצריך להיות חובה ברמה מסוימת, וציין כי הדבר גם יאפשר לייצר תמריץ כלכלי של תגמול התאגידים על רמת השירות.