שחר חדש עולה.

אור חיוור מתפשט במזרח.
אוהב את השקט הנלווה אליו.
בא לי להודות לבריאה שזכיתי
להתעורר לעוד יום של חיים,
להנות מיופיו הפלאי שלא
מובן מאליו.
ולדגל על איוולות בני 
האדם הרבים אין ספור.
שבת היום, עוד מעט
ארד לגינה לראות את
העץ החדש (פרי הדר)
ששתלתי אתמול, במקום עץ
חושכש שהמשתלה מכרה
לנו בטעות.
אני יודע שהכל זמני, מה
שמזכיר לי לעבוד על עצמי
להתגבר על בעיות הזיקנה,
ולדבוק בקיים, במה שרואות
עיניי, כאילו הייתי עדיין בן 
עשרים. 
כיף של מחשבה להאיר את 
יומי החולף.