הספיטפייר המצרי שגרם לטבילת האש ה-1 שלי ב-48
מי שחווה ארוע שבו מטוס צולל לעומתך ויורק אש תותחים יודע עד כמה זה מפחיד אני חוויתי ארוע כזה מספר פעמים. הארוע הראשון היה חוויה שלא אשכח לעולם. הסיפור החל באימון זריקת רימונים בגן העצמאות. היה זה אימון על יבש שהופסק כאשר הרמקולים העבירו את הכרזתו של בן גוריון על הקמת המדינה ב- 14.5.1948 . עמדנו שם קבוצת נערים חברי ההגנה מהופנטים מהמעמד. הנאום קטע את האימון ולכן נדחה המשך האימון למחרת בבוקר. . היינו עסוקים בזריקת רימונים כאשר הגיעה ידיעה שמטוס מצרי מפציץ את שדה התעופה הקטן מעבר לירקון. מיד ניתנה לנו הוראה להגיע לשדה התעופה לבצר את העמדות שהיו לצד המסלול. המראה שניגלה לעינינו לא היה מרנין. שדה התעופה היה מסלול לא ארוך בים של חולות ולצידו צריף עץ הרוס שנפגע פגיעה ישירה מפצצה שהטיל הספיטפייר המצרי. הצצתי לתוך הריסות הצריף . היה שם תותח נ.מ שנפגע ונעל אישה שהכיל בתוכו כף רגל של מי שישנה בצריף הזה.
מיד יצאנו למשימה לרוץ אל תוך ים החולות , למלא שקי חול ולדפן את שתי העמדות שהיו במקום. עודנו ממלאים את השקים הופיע מטוס הספיטפייר וירק לעברנו אש תותחים. הפגזים נבלעו בתוך החולות מבלי שפגעו בנו. זינקנו לעמדה הקרובה ביותר . באותו רגע השלים הספיטפייר סיבוב וצלל שוב כשהוא יורה לעברנו אש שוטפת. הבחור שהיה איתנו בעמדה הצטרף לחגיגה ופתח באש ממכונת יריה . ואז ראינו את הפגיעה ואת הטייס המצרי נוטש את המטוס. גיפ נישלח לאסוף את הטייס שהיה חיוור וניפחד.
הייתה זו טבילת האש הראשונה שלי שבה מטוס ירה לעברנו אש חיה. במלחמות הבאות חוויתי ארועים דומים נוספים. זו לא חוויה נעימה.
אני אז גרתי בגבעת שמואל ילד בן שבע שנים
וראיתי את המטוס הזה שחלף מעל ראשי
והפציץ את התחנה המרכזית הישנה ולאחר
מכן הופל אל תוך הים בחוף אלנבי,
אכן זאת הייתה תקופה מאש מרשימה וחשובה
ובעזרת הרוח והאומץ של של עמנו הקטן, ניצחנח אז את כל
צבאות ערב אבל המחיר היה כבד מאד.
ועכשיו אנו מתחילים לצערי שוב מחדש
זאת מלחמת מאת השנים
ולאלוקים פטרונות?