מצב
בגיל 56 המפעל נסגר! בום
מצאתי עבודה חלקית 3 פעמים בשבוע 3 שעות או קצת יותר למשך 9 שנים השכר היה טוב הכל טוב
בגיל 65 יצאתי לפנסיה מלאה סבבה. אין לי תלונות כלכליות, חיינו טוב בילינו , הייתה לי כבלוגר פעילות ענפה ובכלל החיים טובים.
לאט לאט מתגלות בעיות בריאות! ההליכה קשה אבל עדיין בסדר
ואז באה הקורונה, בום!
כל הפעילות החברתית פסקה
בבית כל הזמן מתנוונים, פוחדים, עושים חיסונים
מצב הרגליים מחמיר כעת האבחנה ברורה אבדן סחוס ברמה הכי חמורה
גם מתחילות בעיות בשיניים
ועוד
הסתיימה הקורונה, החברות , משרדי יחסי ציבור, המסעדות הכל באדמה כולם בהפסדים האנשים השתנו הקשרים אבדו
ואם יש פעילות אני כבר לא מסוגל פיסית ללכת
הבריאות על הפנים פתאום אומרים שיש לך משהו ממאיר! בום בחודש אחד הפסדתי 5 קילו מהדיכאון
וכעת, כעת מלחמה
לא יוצאים מהבית
אה כן יוצאים לרופאים , אני צריך לנתח את הברכיים, אבל יש עדיין בירורים על "הממאיר" מחכים לתוצאות MRI בפעעם השלישית אחרי כל ה CT והאולטראה סאונד
והתחלתי טיפול שיניים שעולה הון ואני לא יודע מה יעצור את מה. מה יגיע ראשון ומתי , לוח הזמנים נע רק בין רופאים ( לא שהמב קריטי ) אבל כאילו מלחמה אז במילא אין פעילות
קודם לא הייתי נוסע לסרט בתל אביב בגלל ההפגנות בעזריאלי, כעת אני לא הולך לסרט ביום של הקשישים ביס פלאנט בגלל הטילים
אני לא יודע כבר מה קורה לי
ואם יקרה לי אז הנה כתבתי.
סליחה
ידוע שמצב רוח רע, בדידות ועצבות פוגמים במערכת החיסונית.
המקום מנחם