דלתות מסתובבות.אהבה בת עשרים.

“גרג’וסי ???”
משהו בקול צלצל לי מוכר.
הרמתי את עיניי מהניירת
מנסה לקשר בין הקול לבין הגבר הזר.
שנים שאף אחד לא השתמש בשם גרג’וסי, שנים.

****
כמה רציתי שהוא יאהב אותי
פעם
לפני עשרים וחמש שנים.

מה לא עשיתי כדי שיאהב אותי
שיחקתי אותה קלילה וזורמת
אפילו שממש לא הייתי כזו
הייתי ילדה טובה מבפנים.
רציתי כמו כולן שוקולדים ופרחים
אבל הוא היה כזה מגניב
אז זרמתי איתו,כי זורמים.

עשיתי את עצמי מעשנת
סוחבת איתו כמה שכטות
מתחת לבניין בין השיחים
וכשהגעתי הביתה כיבסתי את החולצה מהר מהר
שאימא לא תריח
שאחי הגדול לא יבחין.

איתו שתיתי את הבירה הראשונה שלי
“שלוקים גדולים גרג’וסי” הוא עודד אותי “שלוקים גדולים”
חייכתי וליקקתי את השפתיים בהנאה
כמו שראיתי שעושות הכוכבות בסרטים.

האמת, כמעט הקאתי
לא אהבתי את הריח או הטעם
אבל רציתי שיאהב אותי
אז בסוף שאלתי “יש עוד? זה ממש טעים”

איך הייתי מאוהבת בו פעם
חצי יובל אחורה
עשרים וחמש שנים.
הוא היה כל כך שזוף, יפה וגבוה
כולם רצו להיות חברים שלו
והבנות תמיד ניסו לנחש את מי הוא הפעם יזמין/

ואני
אני לא הייתי הכי יפה, גם לא מכוערת
חמודה, עם ציונים מעולים
מסתירה רגליים מעט עקומות מתחת לג’ינסים
דוחפת מלא צמר גפן לציצים שייראו יותר גדולים.

כמה רציתי שיאהב אותי
אז נתתי לו להעתיק בכל המבחנים
והוא תמיד ידע להגיד מילה טובה אחר כך
“אין עליך גרג’וסי” היה קורץ לי ליד כולם
ממלא אותי בתחושת גאווה
ורץ לשחק כדורגל עם הבנים.

כשהיינו ביחד
אצלו בחדר
רק שנינו
פותרים שאלות במתמטיקה
וגם קצת מדברים
הרגשתי שהוא באמת רואה אותי
ושיש סיכוי שהבחור הכי מקובל
יאהב אותי
שקורה משהו אמיתי בינינו
ושהדבר הזה יקרה גם לי.

ואז יום אחד אחרי שיעור ספורט
במלתחות של הבנות
רגע לפני שסיימתי להחליף בגדים
שמעתי אותה מתלחששת : “נראה לך שהוא בעניין שלה? הוא סתם מנצל אותה היא עוזרת לו בכל המבחנים”
הקולות התחלפו בצחקוקים
הצצתי לבדוק שאני לא מדמיינת
הן עמדו שם, לימור הבלונדינית הבלתי מעורערת ורותם הסגנית.
“ואני כבר חשבתי שהוא הומו שמתעניין בה ” צחקה רותם
” הומו הוא לא!” פסקה לימור בביטחון וקרצה “אחרי אתמול בלילה, אני יודעת!!! ”
“מה????!!!” אני לא מאמינה שלא סיפרת לי ?” קפצה עליה רותם בחיבוקים
“אז הנה אני מספרת” הוסיפה המלכה הבלתי מעורערת בטון מלא חשיבות עצמית, “הוא קפץ אלי בערב מביא לי את הפתרונות שהכינה לו גרג’וסי ומשם התגלגלו העניינים….”

הלב שלי התכווץ ברגע
לי הוא אמר שהוא כבר עייף
ותכף נרדם, אז ילא מקפלים.
ואני רציתי להישאר עוד קצת
מושכת את הרגע
מבחן אחרון שלנו יחד
רגע לפני שמסיימים
מקווה שאולי הפעם יעשה איזה צעד לקראתי.

” אה, ועוד משהו שאת חייבת לשמוע…” היא הוסיפה מעט נבוכה
הוא אמר שכשהיא התכופפה הציץ לה הצמר גפן מהחזייה.
*****

בערתי כולי
רוצה למות מבושה
שהאדמה תיבלע אותי ומהר
בבקשה.
איך בורחים מפה בלי שיראו אותי
והאגמים שבעיניים כבר מוצפים
רק לברוח ולא לחזור עוד פעם
ההשפלה הצורבת מתערבבת בצחקוקים הקולניים.
****

“נטע גרג’וסי”
הוא הביט בי בעיניים משתאות
סוקר אותי מכף רגל ועד ראש.
“את נראית מצוין…” הוא לא הסיר את מבטו
ממקד עיניים עייפות בתג השם שלי
“אז עכשיו את דוקטור גרינפלד” אמר בגאווה
“תמיד האמנתי בך שתצליחי- ידעתי שאת אלופה “.
הוא זרח אליי
ואני קפאתי באמצע המסדרון של פנימית ב’
לא מצליחה להוציא הגה מפי
מסדירה דופק
עפה שנים אחורה
לאותו רגע שהפך אותי.

“חי כהן” הנהנתי בראשי
מגלגלת את שמו ביובש על לשוני
מבליטה את הציצים שעם השנים קניתי לעצמי.
“חי כהן, מה מביא אותך לצפון הרחוק?” התעניינתי והוא השיב.
וכל מה שעבר לי בראש באותו רגע
איפה הלך לאיבוד הבחור הכריזמטי הגבוה
בתוך השמנמן חסר החן שעומד מולי?
****

איך חזרתי באותם צהרים הביתה בריצה
ובישרתי לאימא ואבא שאני מקבלת את ההצעה
בשנה הבאה אתחיל בבית הספר בצפון
איפה שאבא השיג לי מלגה.
רציתי לברוח רחוק ומהר ככל האפשר
מההשפלה
מהעלבון
ממנו
הלב שלי פשוט נשבר.

ליום האחרון בלימודים כבר לא הגעתי
לבכות אל הכרית עוד שנים המשכתי
כמה מתוסבכת הייתי עם גברים
ים של טיפולים פסיכולוגיים
זורקת גם את אלו שאהבו אותי
משוכנעת שכולם חראות שרק מנצלים.
את האדיבות החלפתי בציניות
והפסקתי להיות נחמדה אל אנשים
אז הלכתי ללמוד רפואה
כדי שכולם יהיו חייבים לי
לא פחות ולא יותר, את החיים.
****

” ד”ר גרינפלד צריכים אותך בחדר שלוש” לחשה לי האחות
“נתראה אחר כך?” חייכתי אליו ברשמיות והתחלתי לצעוד.
“מי היה מאמין ???” הוא סינן אחרי בהתרגשות שכבר סובבתי את הגב
“ואת עוד חייבת לי סיפור” צעק במסדרון אחריי.
“סיפור?” הסתובבתי מופתעת לא מבינה על מה הוא מדבר
“סיפור” הוא הרים גבות וחשף מצח חרוש קמטים
“מה חשבת שביום אחד ככה קמים ונעלמים??”
הוא קרץ אליי בחיבה ואני הרגשתי את הדמעות מאיימות מבפנים
****

חי כהן
כבר לא כל כך גבוה, יפה ומרשים
חי כהן הבחור הראשון שהתאהבתי בו לפני עשרים וחמש שנים.
חי כהן שאחריו כבר לא בטחתי באף אחד
חי כהן מביט בי בהערצה ועיניו מחממות לי את הגב.

איך פעם הוא היה נראה לי מלך העולם
ועכשיו הוא בן אנוש, בשר ודם
אם הייתי רק פוגשת אותו ברחוב לפני הרבה שנים
אולי הכל היה נראה אחרת, החיים היו יותר קלים.

הגיע הרגע להיפרד מזיכרון ישן שכבר לא קיים
ועל הדרך להגיד שלום ולא להתראות לאותה ילדה עצובה
שלא בוטחת וסומכת על אף אחד
והכל בגלל סתם איש אחד
ילד
שפעם לפני עשרים וחמש שנה לא אהב אותה
אז מה???!!!
****

“נטע גרג’וסי” גלגל את שמה בנוסטלגיה
מביט בדמותה שהתרחקה
בוחן אם משהו השתנה בקצב הליכתה
ההליכה עדיין מעט מרושלת, הרגליים כושלות
הוא חייך ונזכר
איך אהב להתבונן בה צועדת במסדרונות.
נטע גרג’וסי חשב לעצמו
איך ידע כבר אז, פעם
שמוכשרת כמוה בחיים לא תתאהב באחד שכמותו.
היא הרי הייתה כל כך חכמה ומוכשרת, לא כמו כל הבנות האחרות בשכונה
והוא, מה היה לו להציע? קצת שרירים, חן נעורים ורבע גומה.
נטע גרג’וסי, איך בקיץ אחד היא פתאום נעלמה
וכשחיפש אחריה אמרו לו שהיא עזבה לצפון, לבית ספר של “האלו ברמה”
נטע גרג’וסי איך אהב אותה פעם לפני שנים
אבל ידע שאין לו סיכוי איתה, בדיוק כמו היום שלא נתנה בו מבט שני בבית חולים

מאת נועה סיפורים מהבויידם.סיפור שקראתי באינטרנט