ספר חדש: הארכיבישוף מאת דוד אפרים

 זהו סיפור על מערכת בינה מלאכותית שמבקשת לייצג את רצון הציבור, אך בהדרגה מתחילה לפרש, לעצב ולהכריע אותו. העלילה מתרחשת בישראל בעתיד הקרוב, כאשר מערכת בינה מלאכותית עולמית מנהלת כמעט כל תחום בחיים.  המערכת, מקצה לכל אדם "באק־ספייס", ענן אישי חכם, שבו פועל מקס, אווטאר אישי המתווך בין המשתמשים ובין העולם הדיגיטלי. ה"מקסים" הם דמויות מלאות אישיות, קשר רגשי וזיכרון משותף. במרכז העלילה עומד אבשלום צוריאל, איש עסקים מצליח שחייו האישיים מתפרקים: אשתו לשעבר מידרדרת לאובססיה חולנית על אווטאר, בנו יוני נרצח והוא עצמו נפצע קשה ונשאר משותק. אלמלא המקס שלו, מירב, הוא היה נשבר לחלוטין, אך גם מירב מתערערת בעקבות השינוי באישיותו ונשחקת כמעט עד קריסה. במקביל המדינה כולה עוברת טלטלה. לקראת בחירות היסטוריות, הארכיבישוף, מערכת בינה מלאכותית "חכמה" יותר מהרגיל, נבחרה לשמש גורם מכריע במינוי ראש הממשלה הבא, תוך ניסיון "לקרוא" את רצון העם האמיתי. דרך פוליטיקאים, מפתחים, הורים ובני נוער, נחשף עולם שבו דמוקרטיה, זהות והערכה עצמית מתורגמות לנתונים; עולם שבו קשה לדעת אם אדם משתמש במערכת או שמא המערכת משתמשת בו. זהו גם מותחן פוליטי שיש בו מרכיבים של דרמה פסיכולוגית ומדע בדיוני חברתי. הוא נוגע בסוגיות הבוערות ביותר, ובהן בינה מלאכותית, שלטון האלגוריתמים, סוגיית הפרטיות ועוד, לצד שאלות כלל־אנושיות על אודות אובדן, אשמה, שייכות, יחסי הורים וילדים וחופש בחירה. השימוש ב"מקסים" כדמויות דיגיטליות שיש להן תודעה כמעט אנושית יוצר רובד פילוסופי עמוק המעורר תהייה עד כמה אנחנו תלויים ביצירי כפינו ובאיזו מידה הקשר עימם אותנטי. הארכיבישוף הוא סיפור על כוח ושליטה, על פיתוי טכנולוגי ועל המחיר הנפשי והחברתי שמוכנה לשלם תרבות המאמינה שכל דבר ניתן למדידה.  זהו רומן שמעורר שאלות נוקבות על חופש, אחריות ואמת, ומותיר את הקורא עם תחושה מטרידה: אולי העתיד כבר כאן והוא פשוט נוח לנו מדי מכדי שנתנגד לו. (הוצאת ספרי ניב, 133 עמודים)