תערוכת יחיד מסקרנת לאמנית גבי סייקביץ בבית האמנים בתל אביב

גבריאלה סייקביץ: שמש בגבעון דום

תערוכת יחיד

אוצר: יניב שפירא

פתיחה החגיגית :13.8.2026 בשעה 19:00

בבית האמנים בתל אביב

רח' אלחריזי 9

תל אביב

פרץ העבודות הנוכחי של גבריאלה סייקביץ החל כמעט באקראי, ללא הכנה, ללא סקיצות וללא תכנון מוקדם. תחילה היו אלה משפטים בודדים, טעונים ומקוטעים, כמו "תחילת התהליך", "שמש בגבעון דום", "שימני כחותם על לבבך" או "וכתתו חרבותם לאתים", שתורגמו למעין רישום אוטומטי או זרם תודעה. הם נכתבו ללא סדר על גבי גליונות נייר בגדלים שונים, פורקו ממשמעות לשונית והפכו למחווה חזותית. המילים לא תפקדו עוד כטקסט אלא כעקבות של מחשבה, חלום או דמיון. לדברי סייקוביץ, היה רגע שבו "היד שלי שוטטה על הנייר והתוצאה הרגישה לי הרמונית ושלמה. כמו תפילה, כמו התקדשות, תחושה חדשה שיש בה גם פליאה וגם גילוי, גם פחד וגם התרוממות רוח". מתוך אותו רגע התפתחה שפת עבודה אינטואיטיבית, כמעט מדיומלית, הנשענת על תנועה חופשית של היד ועל ויתור חלקי על שליטה מודעת.

העבודות בתערוכה הנוכחית נבחרו מתוך שפע יצירה של ארבע השנים האחרונות, תקופה שבה הפך העיסוק היומיומי ברישום ובציור למעשה קיומי כמעט — פעולה מתמשכת של רישום, מחיקה, כתיבה, הדבקה וצבירה. הניסיון לארגן את העבודות בצורה כרונולוגית או נושאית נדמה כמעט בלתי אפשרי, שכן הן נעות בין דימוי לטקסט ובין התפרצות רגשית להתבוננות מדיטטיבית. אם בכל זאת מבקשים סדר כלשהו, אפשר להצביע על תת-קבוצות כגון כאלה שיש בהן כיתוב; אחרות שמזכירות ציור ילדי וכוללות דימויים של בית, שמש, עץ; או אלה שכוללות הדבקות של פיסות נייר ובד. כמכלול, עולים מתוכן הדהודים של מסע החיים, ביוגרפיה מורכבת, זיכרונות ילדות, שכבות של תודעה, של תובנות, של מצוקות ושל סודות. שכבות תודעה שלעיתים הן גלויות ולעיתים מוצפנות, אך יוצרות מרחב אמנותי מרתק.

נעילה :  5.9.2026

ושעות הביקור בתערוכה::