החדר הנוסף

לא לשכוח לעולם
החדר הנוסף

מלך אחד בממלכה אחת טייל יום אחד עם הפמליה שלו להנהתו ברחבי הממלכה, ולפתע ראה רועה חביב, שנהג בכבשים שלו בעדינות, דבר למשפחתו בכבוד ומצא הרועה חן בעיני המלך, קרא לו אליו והביא אותו לגור בארמון והפך אותו לאחד היועצים הבכירים שלו. כמובן (וכידוע) כל היועצים האחרים נעמדו על הרגלים האחוריות והתחילו לביים ולהמציא גניבות ועוד כל מיני מריעי בישיין שקורים בארמון מאז שאותו רועה הגיע לארמון, והתחילו למלא את ראש המלך .. לרועה ניתן חדר למגורים בארמון ואולם הרועה ביקש מהמלך חדר נוסף נעול שרק לו לרועה עצמו יהיה מפתח לחדר הזה, אל החדר הזה נכנס הרועה כל ערב לפני שהלך לישון והסתגר בחדר כשעה. כל היועצים הותיקים (והטובים) פנו למלך ואמרו לו בוא ונפתח את החדר הזה ונראה מה קורה שם בטח נמצא את כל מה שנעלם מהארמון בחדר הזה, בטח נמצא שם תכניות להפיל אותך מכס מלכותך, המלך לא רצה להאמין אבל היועצים המהוללים חזרו על דברים שוב ושוב והמלך נגש לרועה וביקש ממנו לפתוח את דלת החדר הנעול, הרועה בקש מאוד שלא לעשות את זה, המלך התעקש וקבע שמיד הולכים לפתוח את החדר. הרועה פתח את החדר נכנסו המלך וכל יועציו ומה ראו? שבחדר יש כסא אחד בלבד ועל הכסא מונחים בגדי הרועה אותם הבגדים שהיו על גופו ביום שהמלך הביא אותו לארמון, הבגדים ומקל הרועה. נדהם המלך ושאל את הרועה מה זה למה הבגדים כאן ומה אתה עושה כאן כל ערב במשך שעה שלמה השיב לו הרועה: "אדוני המלך אני נכנס לכאן כל ערב לובש את בגדי הרועה שלי ומחזיק את המקל, מזכיר לעצמי ושלעולם לא אשכוח מהיכן הגעתי לכאן, לא להסתנוור מהעושר שנפל כעת בחלקי , אני נכנס לכאן לובש את הבגדים הללו ומזכיר לעצמי שוב ושוב מאין באתי" ראו המלך ויועציו כי טעו במחשביותיהם, ומיד שינו את יחסם אל הרועה, שקיבל באותו היום את תואר, יועצו הראשי של המלך.. אף כך ולמרות זאת חזר הרואה יום יום, יום יום אל חדרו כדי ללבוש את בגדיו ולהחזיק את מקל הרועים, כדי לא לשכוח לעולם מהיכן הגיע

בא במייל

תגובות  8  אהבו 

669
25/05/13
הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה: דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון
היי רחל ,
סיפור טוב
על האדם לזכור תמיד מאיין הוא בא ,
זו העצה הטובה ביותר שאדם יכול לקבל. לדעת ולזכור מהיכן הוא בא . ראיתי אנשים שלא הפנימו את העצה. הם כונו .."ועבד כי ימלוך". מסכנים היו הכפיפים לו
זה בדיוק מוסר ההשכל בסיפור.קל מאוד לאבד את הצפון ולשכוח מהיכן מגיעים.הפתגם שנתתה בתגובתך אומר הכל בכל הסיפור.תודה על תגובתך.
זה בדיוק כל הסיפור לדעת להיסתכל בגובה העיניים ולא לשכוח מאין מגיעים.תודה על תגובתך.
להווי ידוע לך שאיני יכולה להפסיד אף סיפור שאת מביאה.אבל לאחר שקראתי את התגובות הנבובות של קודמי,אני בדעתם ואין לי מה להוסיף
אתה צודק מאוד בתגובתך.יש שאנשים שמגיעים לפיסגה ופשוט שוכחים איך הם ניראו לפני ולפנים.אנשים עם מוסר נמוך מאוד.והפתגם שכתבת עבד כי ימלוך מתאים מאוד.תודה על תגובתך.
אהבתי את כל התגובות והפיתגמים יחד איתך.תודה על תגובתך.שמחה שאת מתחברת לסיפורים. תודה.
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

רמאויות קטנות
לפני הרבה שנים רכשנו רכב קטן וגילינו בדיעבד שהמוכר רימה אותנו במחיר. בעודי מתרגז ומתכנן נקמה, רעייתי הרגיעה...
לקריאת הפוסט
הרכבת עומדת לצאת
כל שנה ההורים של מרטין לקחו אותו עם סבתו לבלות את חופשת הקיץ, והם חזרו הביתה באותה רכבת למחרת. יום אחד...
לקריאת הפוסט
סיפורו של החמור לנמר
סיפורו של החמור והנמר החמור אמר לנמר: ′′הדשא כחול". הנמר השיב: ′′לא, הדשא ירוק". הדיון התחמם, והשניים...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה