בגללך אני...

            מישהו אחד  שבוע טוב ,,,

אתה יודע זהו שיר קשה ,,קשה לי להכיל את מכלול הטעויות בגללן

אתה נזהר,,

התחושה של לעשות הכל שלא תיפול בגללה

לב שלא ישבר כי היה שבור ,,לא יכול לבכות כי אתה יודע שזאת חולשה ,,

האמן לי מישהו 1 אם תבכה גם אם זה יהיה בלילה ,,לבדך במיטה תשחרר המון

מועקות תקום ליום חדש משוחרר,,

המזור יבוא ממך והזמן יחזק אותך,,

שבוע טוב והמון שמחה,,

היי מישהו. אין אף מילה על אהבה בשירך. וזה שיר על אהבה. היא עדיין לא נגמרה.

אז אין מה לדבר על רגש חדש. שני אנשים לא הצליחו לשמור על קשר. והם עדיין

אוהבים. אפשר  לבכות  וליפול ולסטות מדרכך. כדיי לקום ,למצוא כיוון ולהמשיך

ללכת. אני מקנאה באנשים שאוהבים. גם אם הם סובלים וקשה להם.

הם חיים את החייהם  בעוצמה אדירה.

אז סיפור אהבה עוד לא נגמר. יש אופציות שונות. אל תוותרו.

תודה על שירך נוגע ללב.

                 למישהו  ידידי אתה יכול לבכות לא ליד כולם  ולהתחזק עם קנוצה של ידידים

                 אתה אדם נמפלא  למרות שאתה איש עניו .

                 אתה נאמן לה  ולאהבתך  האמיתית אליה המפכה  כנחל איתן.

                 שיהיה לך מתיד בהצלחה מתוך בריאות ושמחה.

למישהו

ואני משום מה חשבתי שיכול להיות שהכתוב מדבר על אמא,

שנטעה כל מיני התנהגויות וגישות לחיים אצל בנה, מגיל רך.

הנה מה שכתב ידיד בסוף שיר המתאר את אמו הממתינה לשובו הביתה בלילה:

"בכניסתי עטפה אותי/ בגלימת חרדותיה/ התלויה על כתפי עד היום".

ילנה קושנר...

אהבה..מוזכרת רק פעם אחת.ודי לי על כך.

בעצם מי שצדקה עד כה היתה אלישבע.

השיר מלכתחילה נכתב בעבור אמא. והקורות אותה. ולא אהבה אחרת לאשה.אם כי אמא היא גם אשה.

בכל זאת תודה לתגובתך.

שיהיה לך המשך ערב טוב.

מישהו.

אריקו...

וכי מדוע ולמה לא לבכות ליד כולם?!

הרח הבכי משחרר הלא כן?

אכן אני נאמן לאהבתי והאהבה הזאת מיועדת ל-אמא. ולא לאשה אחרת. אכם אלישבע צדקה בהתיחסה לכך.

תודה לתגובתך.

שיהיה לך המשך ערב טוב.

מישהו.

אלישבע...

אני נפעם מתגובתך!!!

אכן צדקת במלוא המילה.מה שכתבתי היה באמת עבור אמא.

והתפלאתי על תגובתם של חברי וחברותי כאן לבלוגיה שכביכול כתבתי זאת לאשה או חברה.

אכן אמא היא גם אשה.

ואכן אני מכבד גם את תשובתם של חברי וחברותי הבלוגרים.

שיהיה לך המשך ערב טוב ומהנה.

מוקיר את תשובתך.

מישהו.

למישהו,

קראתי את השיר פעמיים נוספות ,לאחר שקראתי את התגובות והסתבר שזה על אמא כלשהי.אז ממש הזדעזעתי מהשיר.כי כאילו קראתי שיר על אמי המאמצת כפי שהירגשתי כאשה צעירה.הכפילות הזו.מצד אחד החולשה שהיא נוטעת באדם,מצורת החינוך שלה מהגישה אל הילד וגם הדוגמה האישית שלה .מכל אלה התעצב אופיו של האיש המבוגר יותר לחיוב ולשלילה.

השיר נוגע ללב במיוחד כי סופו"אני פוחד"זוהי השורה התחתונה.

יחד עם זאת התחושה לאהוב אותה ולהיות אהוב על ידה.זה ביו השורות.לא במפורש.היא גם העניקה לו מהחיוב:לשרוד,להיות אדם ישר.אבל מקטנות הלב שלו לא היה אף פעם שלם,כי אם  הוא היה כזה,אז הוא היה נישבר.אבל הסבל הזה מתחיל אצלו כבר מתחילת היותו.

שיר מיוחד.

אני עצמי עברתי כאלה דברים.אבל בניתי את עצמי.וכיום,בהיותי כבר סבתא,אני שלמה עם עצמי ועם עברי.

טובה פריש...

מה שכתבתי אמור היה לזעזע את הקוראים והבלוגריסטים...אכן זאת היתה המגמה..ולא כפי שחשבו ייתר חברי וחברותי כאן שחשבו כי השיר הוא שיר אהבה לאשה.

אני מודה לך שגם את נחשפת לסיפור הזה.ואכן כתבת את הזדעזותך מהסיפור.רק כך אמורה להיות התגובה.

בכל אופן אני מודה לך על הכנות בתכתובתך.

שיהיה לך המשך יום טוב.

מישהו 1