מוסר השכל להיום

לתקוה,

אלה הם החיים וזוהי התפיסה של הזן-בודהיזם.הטוב והרע הם ארעיים.אין מה להתרגש ולהאחז בם.הכל צשתנה כל שנייה.גם האדם עצמו.גם הסטוא ביון היו כאלה

ואילו אנו היינו אומרים:כשקורה לך דבר מה שניראה רע,אינך יודע אם זה לא לטובה.כמו שהיה הרב הזה שקרו לו"גמזו"כי על כל דבר אמר"גם זו לטובה"

לטובה,

נכון.איך החיים מתעתעים בנו חושבים שרע וזה בעצם טוב וליהפך,,, ובין רע לטוב אנחנו כבר מתרסקים בתוך רגשות, יאוש,, חשדנות,,שינאה,,אהבה,,כעסים,,,אכזבה,,תובנות,,,ומה לא....  עד שמגיעים לספסל הפסיכולוג עם כל התסכולים... חחח...וחוזר חלילה....גלגל עגול..

יופי של סיפור על אדם צנוע וענו שתופס נכון ת'מציאות

-תקוה-יקרה-כל הכבוד על מה שאת מביאה מ'שיטוטייך'

הכותב מכוון אל המונח ::: אמרו ::: ואל המונח מנגד :::

----- א ז    א מ ר ו ----- אנשים,לה,לה,לה...

ל כ !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ל נ ו  יש

'פה ותיבת-תהודה' ...

אז מה זה אומר ???

ש-----חייבים ? לאמר