לילה לא שקט.

נדב יקר.

אהבה רבת שנים,

שהכתה שורשיה

בלב שני אנשים.

בתפאורה של אלפי

רסיסי כוכבים,נופלים

מאירה את לילם,

לילות לבנים.

אהבתי מאוד.

                 נדב חבר יקר של כולנו

בוקר מאיר בא ,,,להתעורר ולהזכר מה עבר בלילה הלבן ,,,לילה בלתי נשכח של אבק כוכבים,,

יד המחבקת מותן אהובה בליל מטאורים נופלים ,,והנה אתה משתף אותנו בחוויה בילתי רגילה ,,

גם תארת את שראית במדוייק,,,בליל אבק כוכבים נשרף ,,ומתכלה בין גרמי שמים ,

אשרך תודה נדב היקר של כולנו,,     שבת שלום,,

נדב היקר,

ברגע של ליל אימים,כשיש מותן אהובה לחבק,אז כבר הלילה לא כל כך נורא.שיר מאד יפה שנד בין מתח לילה מאיים לרגיעה.תאור הדרגתי מאד יפה.הזכיר לי את היצירה המוסיקלית"לילה על הר קרח"של מוסורסקי .שם באמת לילה מפחיד מאד  והמנגינה,הלחן, משתהה זמן רב על תאורי האימה,עד הבקר המרגיע.

ב"פנטזיה"היצירה המצויירת של וולט דיסני,שאולי נהנת להציג לפני הילדים,יש  הקטע הזה בצורה ויזואלית כיד הציירים של דיסני הטובה עליהם.בכל אופן היזכרתי זאת כי כתבת שיר אוניברסאלי שמתאים לכל אדם בכל העולם של פחדי הלילה המאיימים והרגיעה.אבל עשית את זה בעדינות כיד האמן הטובה והיפה שלך.כך שלא היפחדת מדי.ובזוגיות יפה שעוזרת להתגבר על הפחדים.שהפעם כניראה ,ההשראה היתה מ גשם הכוכבים שהיה לאחרונה בארץ .(אגב,ביפנית קוראים לתופעה הזו"סובארו"ועל שם זה ניקראת המכונית והסמל שלה.)

לילה לא שקט.  בלה.

לא פעם עומד אדם נפחד, מביט נפעם, בתופעות טבע נדירות, מדהימות בעוצמתן.
"ליל מטאורים", אותו ניסיתי לתאר בשיר, הוא לילה המדיר שינה מן האדם.
לילה לא שקט, כאשר רבבות כוכבי לכת תזזיתיים 'תוקפים' את שמי הלילה, עד עלות השחר.

תודה בלה היקרה. תגובתך התומכת. 
שבת של שלווה ונועם. (פרח) נדב.
 

לילה לא שקט.  מדלן, (כותב שנית, בעקבות תקלות האתר, המוחק חצאי תגובות כמו במקרה הנ"ל).



מדלן היקרה. שיר המתאר לילה לא שקט, המדיר שינה, בו מוצא אדם נוחם שאיננו לבד. נפעם ממראות עוצמתו של הטבע. וחושב, מה יועילו צבאות עמים, מול צבאות שמים?



תודה גדולה על הברכות החמות שלך ושל החברים היקרים, הגדולות עלי מאוד. בעטיין מוצא הטעם להמשיך לכתוב.



שבת שלום. מדלן היקרה. חדווה ונועם. (פרח) נדב.

 

עד הבקר המרגיע...  טובה.

טובה'לה, בסיטואציה מדאיגה, של אבק כוכבים המכסים פני רקיע, הנצפת לעינינו, חשוב לשתף, להרגיע, "יהיה בסדר".
 כנראה אותה תחושה של דאגה סמויה הביאה את המלחין הדגול מוסורסקי לכתוב יצירתו המוזיקלית- "לילה על הר הקרח"
כמו שהגבתי למדלן היקרה: /מה יועילו צבאות עמים מול צבאות שמים?/

תודה טובה היקרה. התייחסותך המעודדת לשיר. (פרח) נדב.
 

לילה לא שקט.   מקסימה'לה.

קשה לשכוח לילה מסוים, בו נצפת תופעת טבע אחרת, ליל סערת ברקים, ממושכת.
צופה מבעד החלון באור המסנוור. בחניתות אש תזזיות המבתרות בליל עלטה, פני השמים.  

תודה מקסימה היקרה. התייחסותך לשיר. (פרח) נדב. 
 

לנדב

בניגוד לרוב המגיבים וגם תגובותיך שלך, אני אינני רואה בשיר  "תחושה של דאגה"/ אדם נפחד"

אלא, להפך: התרוממות הרוח לנוכח נפלאות היקום,

ואם באותה שעה  יש  לצידך  מישהו לשתף אותו  {אותה} בהתפעלות הזאת  -  זה נהדר.

ויש אפילו תחושה של בטחון מפני שהצופים בחזיון נמצאים בתוך הבית, הבית של שניהם.

אז   - "לא לפחד כלל"  כדברי השיר.

לילה לא שקט. יעקב. 

בלילה לא שקט. כאשר היקום מציג חיזיון מעולמות עליונים. עומדים אנו נפעמים מול פילאי הטבע. הופעתם של מטאורים בלילה מיוחד. "ויד מחבקת תבקש להרגיע.
תודה יעקב ידידי. תגובתך המעודדת.

שבת שלום. בריאות ואריכות ימים בטוב. 

לילה לא שקט.  אלישבע.

אכן, סערת כוכבי שביט - מטאורים בשפת האסטרונומים, הפורצת בלילה אפל המואר במסות שובלי כוכבים נשרפים. חזיון נשגב לעיניים הרואות.

אולם, תחושות לב איש, רק הוא לבדו, ירגיש, אם לחוש מאוים, או ירחב ליבו מן החיזיון?
אומנם תופעה מרהיבה ביופיה, אך אולי גם מדאיגה?
איש, איש, ותחושותיו,לפרש מה שהוא מרגיש.

עיניך אלישבע, רואות זאת כתופעה מרוממת, יפה. לכן כתבת: " אז לא לפחד כלל" 

תודה אלישבע יקרה. תגובתך המאירה. (פרח) נדב.