מוטקה > בלוגים > עניינים של יום יום > דרישת שלום חמה אחרי הרבה שנים

דרישת שלום חמה אחרי הרבה שנים

סיור ברחובות הישנים של מרכז תל אביב הביא להצגת פנטומימה לילדים ואחריו מפגש מרגש מאד אחרי ארבעים שנה. מגן הילדים אל אמנות הבמה.
דרישת שלום חמה אחרי הרבה שנים

הכל התחיל בטיול במרכז תל אביב. אילן שחורי, מדריך טיולים מצויין של העיר וחוקר תולדותיה (ובעברו, עתונאי) הוליך קבוצה של מטיילים לא צעירים מרחוב טרומפלדור אל גן מאיר. כל תל אביבי ותיק מכיר היטב את הסביבה ואילן הטיב לתאר את המקומות, האתרים והסיפורים שלהם.

בתחילת הדרך, באחד הבתים הראשונים של רחוב טרומפלדור, הצבעתי על הקומה השניה והערתי לתומי, שכאן התגוררה משפחת תמיר, שאותה הכרתי בעבר הרחוק. ידעתי לספר גם מעט סיפורי משפחה ומשם העפתי מבט לקצהו של רחוב סירקין הסמוך, בו התגוררו בכיף דוד משה ודודה לאה, שניהם ז"ל מזמן.

ראיתי בהתפעלות את הבית המודרני בן שמונה קומות, שבנו בני דודיי אחרי שהרסו את הבית הישן בן שלוש קומות, שבו ביליתי הרבה ימים יפים בילדותי.

נכנסנו כמובן לצור הסיפורים הישנים של העיר – בית העלמין טרומפלדור, שדיירו האחרון הוא אריק איינשטיין. המשכנו בסמטאות עד שהסיור נגמר, אבל לא הסיפור.

גיליתי לבתי, נויה, שעברתי ליד הדירה ההיא ברחוב טרומפלדור והיא קפצה: שם גרה חברה שלי מגן הילדים וכתה א'. מצאה בתי, שרותי תמיר היא היום פנטומימאית ומופיעה בפני ילדים במוזיאון תל אביב. מה מתאים יותר מאשר לקחת את נכדתי, גאיה, שעדיין לא מלאו לה חמש והיא כבר יודעת מה זה פנטומימה.

הלכנו למוזיאון, סיירנו באגף הילדים, ציירנו ונהנינו עד שנפתח האולם וההורים עם ילדיהם נהרו לראות את המופע. הילדה ישבה מוקסמת וגם אני - יש להודות - נהניתי מהצגת ארבעה משלים ומלכה, שרותי בנתה לפי משלי איזופוס. משהו שנכתב לפני כאלפיים וחמש מאות שנה וערכו עומד גם היום.

בתום ההצגה השיבה רותי לשאלות הסקרנים הקטנים וסיפרה איך עושים פנטומימה ואיך הכינה את ההצגה. ואז, היתה לי הזדמנות לגשת עם הקטנה אל הבמה, לשיחה קצרצרה וחשובה עם האמנית.

יכולתי למסור דרישת שלום עדכנית מן הילדה שלמדה איתה בגן מירה בשכונה לפני ארבעים שנה ויותר. רותי נדהמה והתרגשה וגם אני כך. לא כל יום אני מוסר דרישת שלום כל כך ותיקה וזוכה לחיבוק חם.

גאיה עמדה מתפעלת. לא בכל יום היא זוכה לפגישה אישית עם אמנית ממש ממש אחרי ההצגה. גם אני לא.

דיזנגוף לא היה הראשון

בעת הסיור עברנו על קברו הגדול של דיזנגוף ועליו חרוט באותיות ברורות: "מאיר דיזנגוף, מייסד העיר תל אביב וראשה". אבל אילן שחורי טרח לתקן מיד: "דיזנגוף היה ראש העיר הכריזמטי והמוצלח מאד, הראשון של העיר. אבל לא המייסד. עקיבא אריה וייס הוא האיש שיסד את העיר העברית".

תגובות  3  אהבו 

1256

ליאיר דקל

נהנתי בכיף לקרוא את  התאור על תל אביב של אז המתובל נזיכרונות.ילדות.  כמי שנולד וגדל בתל אביב  אני מכיר את רחובותיה  כפי שהיו זכורים לי אז  בטרם ניבנו המיגדל...

ליאיר דקל

נהנתי בכיף לקרוא את  התאור על תל אביב של אז המתובל נזיכרונות.ילדות.  כמי שנולד וגדל בתל אביב  אני מכיר את רחובותיה  כפי שהיו זכורים לי אז  בטרם ניבנו המיגדלים ונהרסו המבנים הישנים. זוכר אני את גן מאיר ואת עץ השיקמה שלידו שבצילו בוצע רצח רומנטי שהסעיר את יושבי העיר של תחילת שנות הארבעים של המאה הקודמת.  רצח לא היה עניין של מה בכך.  ביחוד רצח על רקע רומנטי. . אחרים יתעניינו בודאי בפנטוממאית אבל הזיכרונות שלי הן מהעבר.

לגרשון שלום,

זכרתי את האונס והרצח בגן מאיר מצעירותי. המדריך בטיולנו, אילן שחורי, הזכיר את הנרצח דניאל פקטורי והנאנסת נעמי שטיין ואת הרוצח דוד יעקובוביץ. זה היה באמת סיור מענין.

ליאיר דקל,סיור וחוויה אישית מרגשת.אני הייתי אתמול עם נכדי בנ ה7(תאומים)במוזאון הילדי בחולון.כדאי לך בהזדמנות.

כמובן שאצלך אתמול זה היה לא רק סיור ,אלא חזרה במינהרת הזמן.

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

בנק הוא לא ידיד
בזמן האחרון כמה מהבנקים הגדולים צמצמו את כוח האדם שלהם. רוצים עוד רווחים. בעתונים הכלכליים מצאתי שרווחי...
לקריאת הפוסט
לילה ללא שינה
על עטיפת הספר כתוב "ברוך דרור הוא שחקן, נשוי ואב לשניים ומתגורר בתל אביב". זה רומן הביכורים שלו והופיע ב-2020...
לקריאת הפוסט
זיקני ציון
היום, במלאות כששים וחמש שנה אני נזכר כי בשנת 1956 היינו מלאי מרץ כשסיימנו את בית הספר התיכון "אהל שם" ברמת גן,...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה