כל הדרך הלך לבד - 32

נוריתי, זו את? שמעה את אמה. תשובתה של נורית התמהמהה. כן, זו אני, ענתה. מה אתו, איך הוא מרגיש? מה קרה? את נשמעת נורא עצובה. בא לך לספר לי? הוא בסדר, אמרה נורית, מרגיש יותר טוב. אבל תוך כדי השיחה שהיתה לי אתו היום חשבתי שעוד רגע יבכה. אמא, אני מרגישה אשמה. יכול להיות שהצקתי לו יותר מדיי בשאלות שלי. אני מרגישה שכאילו דחפתי אותו לספר דברים שאולי הוא רצה לשכוח. מה אני עושה לו? נדמה לי שהוא סיפר כדי לרצות אותי. כך או אחרת, בכל אופן הוא סיפר איך הוא קיבל באמת את המפתח הזה מסבא שלו יעקב. 

אז המפתח אמתי? בטח אמתי. הוא יודע לְמה מכוונים המספרים שרשומים על המתכת? שאלה יוכבד. הוא סיפר לי שזה כסף. אבל לא הבנתי איך ניחש שהסימנים שעל המפתח זה כסף. הוא גם הוסיף ואמר שהכסף הזה נמצא בארץ. סבא שלו היה איש עשיר. סוחר בדים גדול. מה את מתכוונת לעשות עכשיו? קודם אבקש מאבא שילך לבנק, איפה שסבא שלי יוסף השאיר לו את הירושה. בשביל מה? אמא, הכסף של סבא יצחק נמצא באיזה בנק. ויש לי עוד דרך לחפש איפה נמצא הכסף שלו. נוריתי, את באמת תהיי בלשית ולא אחות. נורית הנהנה ואמרה: אני דווקא אוהבת אנשים. זה יעבור לך, מלמלה יוכבד.

אמא, איך הספר שאת קוראת 'מות העש'? הספר הזה ממלא לי את הבטריות לחודש לפחות. טוב, אז תמשיכי לקרוא על העש הזה, אני הולכת להכין לנו משהו לחיזוק הגוף. מה את מזמינה לארוחת הערב? נשיקה וחיבוקים, אם אפשר. תקבלי אפילו תוספת. נורית הכינה את הארוחה וערכה את השולחן. אחר כך הלכה לחדרה. 

יש לי המון לספר לך, כתבה ביומנה. קודם, אבל שיישאר בינינו, יש לי אחות. אתה מכיר אותה. קוראים לה אמא. כיף שיש לי אחת כזאת בבית. מפריע לי רק שבגלל השבועה שלי לחבורה אני לא מעזה לספר לה. גם לאבא לא. אתו אין לי הרבה הזדמנויות לדבר. מזל שהמפתח הזה עשה בשביל שנינו קצת יותר קרבה. לפעמים אני מרגישה שהוא קשה כמו חייל מרינס, אבא שלי. אני מתכוננת להטיל עליו משימה חדשה. נראה מה יגיד על זה כשיבוא הביתה. סבא מרגיש טוב. בא לי לקפוץ משמחה. כמה חבל שרק אני מספרת לך, ואתה, יומני, תמיד שותק. אבל אני רוצה להגיד שאתה נחמד אליי. מקבל כל מה שאני מספרת לך, כמו מירי חברתי הטובה שמקשיבה לדברים ולא מזיזה עפעף. 

כך או כך אני מלאה תודה אליך. אם לא לך, למי יכולתי לספר מה שעולה לי בראש, ועוד איך שבא לי ובלי הפרעות וכאלה. אתה סובל את כל שינויי מצב הרוח שלי ואף פעם לא מתלונן. זה נקרא חבר. דלת הכניסה של הזמירים נפתחה. נורית מיהרה להסתיר את יומנה מתחת למזרן, יצאה מחדרה, ובידיים מושטות פגשה את אביה. מה שלום הילדה שלי היום? שאל שמוליק. איזו? יש כאן שתיים. זאת עם המפתח.