איזה אפשרויות יש .

לשי ,     בודאי  לא  שכחת  שאז  היה  בעיניין  הר  ה צופים ,  הסכם  עם  מדינה  ריבונית  (ירדן)

ועכשיו  אנו  עומדים  מול  פורעים    אכזריים.  אשר  מוסתים  בדברי ם  שקריים  של  'אנשי  דת'

ומנהיגים  פאנאטיים.

שלום עליזה  בהחלט נכון היום הסיפור יותר מסובך היום קיימת הרשות אשר אמורה להיות שותפה או לפחות משקיפה בדיונים ובביצוע.

                                                                 כול טוב

שי המגמה עגומה למדיי - חיינו כאן על חרב של חיל ושוטר - היא מידרון חלקלק - של היתעצמות הסיכסוך בין שני העמים הטוענים לבעלות - הנדל׳ן - איתך הסליחה והמחילה - אינפנטילי - ויסלחו לי כל מי שמעוניין בהמשך הסיכסוך - אינפנטיליות!

עמ לי ה או ר  שלום, אם ננסה לרדת למשמעות של דבריך . אין יותר עתיד עבור רוב תושבי המדינה על מצחנו מוטבע אות קין? לא מקובל כל אחד במקומו כל אחד עם יכולותיו הבחירות היא האפשרות אבל עד הבחירות אפשר וניתן לצמצם חלק ממוקדי החיכוך, ירושלים בניגוד לכל מקום אחר בארץ יש בה את אוסף הגדול ביותר של חומרי נפץ הפתיל הקצר ביותר עם משמעות עולמית החזקה ביותר. ניטרול של בעית ירושלים והר הבית תאפשר בהמשך לפתור בעיות אחרות ואולי לקרב אותנו להסדר שפוי.

                                                                                         כול טוב

נכון שי שהמחלוקת מורכבת ומרובדת.

על-מנת להתחיל תהליך כלשהו-ליפני כל דבר מוכרחים להיסתכל על ׳הפלונטר׳ הנוראי ולימצוא קצה חוט. בעיניי בהקשר הזה-באם לא נפריד את הדת מהמדינה (שזה כמובן משרת את מחרחריי-הסיכסוך) כלום לא יקרה. נמשיך לדשדש בתוך הסיכסוך. אין בעם רוב לפשרה ולדיבורים. פשוט אין. ה׳אין-אמון׳ לערבי באשר הוא היא הקו המנחה של הרוב. אין!

שלום עמ לי ה אור    אולי את צודקת במאה אחוז אבל, יש אבל בצורה זאות או אחרת אנחנו כבר כשבעים שנה מנסים להפריד דת ממדינה ולא מצליחים, כעובדה ולכן לא הייתי קושר בין שני נושאים כל כך כבדים וכן הייתי מתחיל בצעדים קטנים עם משמעות אשר יש בהם פוטנציאל להמשך חיובי.

תגובתי מושתתת על אמונתי היחידה שרק בדיבורים ניתן ליפתור בעיות

לא חוק-לא כוחות חמושים-לא גדרות וחומות-לא סוסים ופרשים

אם היו בנימצא שני מנהיגים משני צידיי הניצים?!

בעליי שיעור קומה, שאמירתם נחשבת?!

הללויה! אבל אין כי רוצים לריב...

ולא להשלים:בשמם של ::: הבורות הבערות הקנאות הטיפשות התאווה השליטה ומיכבסת-הדת והאלהים

טוב ויפה-שי יקר-איתגרת אותי

אכתוב הכי בתמציתיות באמונה שאהייה מובנת:

להציע בגלוי ובפרהסיה מועדים ומקומות לצד-השני להיפגש בדרג והרכב מכבד:::(של שרים ואנשיי-אמון)

הדגש על ה-קונקרטי וה-ספציפי- להבליט את העובדה של המוכנות והנכונות:::

לשבת ולדבר-פנים אל מול פנים

(דוגמא למתכונת היא שיחות מדריד - רק שלדעתי מיפגשים אלה צריכים להיערך לסירוגין בתחומינו ובתחומם)

הרי כדי להגיע אי-פעם להסכמות כלשהן-ראשית דרושות ~אינספור~ שעות הקשבה ודיבור משני-הצדדים.

                                                                !?

היי עמ לי ה או ר  אהבתי אבל זה כנראה לא ממש מספיק. ממש בקיצור. שנים אנחנו מנהלים שיחות ושום דבר לא משתנה החיכוך שלנו עם הפלסטינאים כמו גלים בים לפעמים אינתיפדה לפעמים רק אבנים ובקבוקים ולפעמים המפגע הבודד. אין התקדמות בשיחות היות ואנחנו השלטון בארץ אשר נבחר רק לאחרונה אינו רוצה שתי מדינות לשני עמים [למרות היו יו של נתניהו] אנחנו הופכים את החלומות שלנו למציאות ע"י בנית ישוביים חוקיים ולא חוקיים כך שבאופן מעשי לא יהיה אפשרי ליצור מדינה נוספת בין הים והירדן והתוצאה תהיה עם הזמן  "מדינת כל אזרחיה" או "מדינת אפרטהיד" בכל מקרה לא מדינת ישראל ולא מדינה יהודית. יכול להיות שיש אנשים שמאמינים כי המשיח אשר בוא יבוא הוא אשר יטפל ויסדיר או לחילופין עד בואו אנחנו החזקים ואנחנו נעשה מה שטוב לנו. לי זה מריח רע.

לא אקח על עצמי את 'תפקיד המעודדת' אך יש לי מן תחושה ש'תבונת-ההמונים' בעידן כה פרוץ תכריע לטובה

הגישה שלי הינה לצמצם חיכוך עם הלאומניים מחד,ומאידך להמשיך,להתמיד לאמר//ליכתוב//לבטא את השקפתי

כפי ששנים רבות לקח עד שכרתנו בריתות עם שתי שכנות עם גבול ארוך למדי,מניחה שתוך כעשור,עם כל ה'אביב-השואתי' במדינות-ערב השונות,גם בחזית הצפונית שלנו נגיע ל'מודוס' ואז גם ניתן יהיה ביתר נינוחות יחסית להיתמודד עם סוגיית-האין-עם-פלסטיני כפי שנהגה לאמר-מאור-הגול(ד)ה. מועדים לשימחה ולסוכה!