דרורה

                                      דרורה

התאהבתי בה מהרגע הראשון.נכון:לא גיליתי את אמריקה וגם לגבי הגלגל - איני בטוח שביכולתי לטעון,שזו פרי המצאתי.ברם כאירוע פרסונאלי פאר-אקסלנס,היא הפכה בפחות משנייה את חיי השלווים לסופה אמוציונאלית ענקית.ואיך לא ?!

ראיתיה לראשונה הולכת וצעדיה טופפים חרישית על רצפת האספלט, בקצב שעון הביג-בן.בעוד היא מדגימה קימונו מדהים,שתפור עליה - מעשה ידי אומן: המטרייה משיית,מקושקשת (ש' מומלצת לבטא כ- ס')מהכתפיים עד לכפות ידיה ורב גוונית,כמו יצאה מאחד הסיפורים המופלאים של הנס כריסטיאן אנדרסן עד,שכול הצופה בה עוצר נשימתו ואין מצב,שיכול יהיה למנוע מלהחצין את התפעלותו.תנועותיה רכות ואציליות, כמו שיוו לה חזות של בת מלך - מלידה.

כשכולי פליאה וריגושים העזתי לשאול,כדלקמן:"התאותי להיות לי לבת זוג,עלמת החמד ?" הישירה אלי הגברת מבטה ועיניה הגדולות מפיקות חום וחרדת-אם,כאומרות:"המתן עוד דקה,איש יקר."והפנתה ראש ימינה,הבזיקה קודקוד שמאלה ורק לאחר מכן השיבה בענווה, כיאה לנאמר:

"כבודה של בת מלך - פנימה",שעה שהיא מנידה את ראשה ל...חיוב ! דיוס מיו  !!! (אלוהים שלי !) יותר ממובן מאליו,שיצאתי מכיליי ובחדוות נעורים ספונטנית,פרצתי בסולו סוחף עם "הורה נהלל" ובעודי מתנשף,העזתי בעוונותיי הרבים לבצע עוד פסיעה חצופה,אך מינורית:  

"והאם...האם גם בא לך לגור עימי ?" וואייי וואייי וואייי !!! איך אני מדבר ?! באיזה סטייל מאצ'ואיסטי ופרחי יצא ממני המשפט הזה עד שעז היה רצוני,להתאדות משם.להיעלם עם החמקן."כך מדברים אל נסיכה?!" שאלתי ת'צמי."קצת כבוד,ראבאק ! הרי בזכות ההגנה העצמית השמורה לה,(סעיף קטן 7פיסקה 3א' לחוק:'הטרדה מכול סוג שהוא') יכולה הייתה להעיף לך 2 פלאסקות ולהשאירך שכוב שם,עם: 1)כלימה ובושת פנים 2)פנים עגולות סימטרית מהפלסקות כשבאורגינל, בכלל אין לך Moon face -ולהתקדם הלאה בחיים".

אבל רגשות האשם שיתקוני והצמידוני לקרקע וזה לא שציפיתי ללאו אבסולוטי,יענו: On the spot משום שטקסית,היא נוהגת קודם להביט ימינה ואחר כך שמאלה ודרושה סבלנות של עדר פילים ואשתו בשביל הוואג'ארס הזה,עד שהיא עונה.

ואמנם,את שיגורתי - בא.ואחרי שהסתובבה גם אצלי הקלווסה, הנידה המאדאם את ראשה היפייפה,כאומרת:"התחלתי לחשוש,שלעולם לא תבקש...". ממש קשקשנית Non-stop כזאת,מלמלתי לעצמי בקוקטייל ציני-אירוני אך לא עשיתי מזה עניין, כי העליצות אחזתני ובא לי שוב לצאת במחול.אלא מה ? זרח מפרחוני כיצד מחוללים שלא בזוגות,את:"בא נלך אל רותי ונרקוד שם הורה..." וגו'.ויתרתי על המקום.

הגענו הביתה וכבר נוצרה שאילתא:התרצה היא,לישון עימי בחדרי ? שאלה מצוינת, מן הסתם והחלטתי להוציאה לפועל: הפעם,אני כבר הולך על כול הקופה:שמתי דיסק של דוריס דיי עם  "קה סרה - סרה" ו...אופסה.קפצתי למים.ותשובתה של המאדאם,

הייתה: ???... "יופי !"

את רטוריקת המימיקה היא שינתה בקמצוץ,כאילו: אם מבט אחד שקול לאלף מילים,היא פלטה תשע - ובאיזו שפה...מיין גוט ! סוג של גרגור;צרצור;בירבור;שרשור ומבלי לקחת טיפה אויר,כזה - שפה שהייתה שימושית עוד מלפני שהמציאו את אדם וחווה,השרלילה (רגע,לא ???) והן שידרו מינוס-פלוס את המסר,כדלהלן:"אתה לא מתעקש על כך יקירי, שזה יקרה בערב הראשון,דווקא ???..."

טוב.בלעתי את הדחייה האינטליגנטית באלגנטיות בלתי ראויה לשבח לחלוטין, אף כי אין מצב להטיל עליה אשמה כול שהיא,כשבפסיכולוגיה של כותב שורות אלו,כול דבר חייב שיקרה אתמול. וגם שכחתי לרגע, שאני בעצם המארח "ויש כללים,אח שלי:זה לא ככה כמו שאתה חושב".

עברתי לסלון,על מנת להמשיך ולבנות עבור נסיכתי הענוגה את מיטת הבמבוק ובכלל זה,גם רשת הגנה מרחבית אנטי-סקדית;בצלחת של Yes,כשעל הגג השתמשתי לזיהוי בזמן אמת,כוחות אוויר עוינים - ופטריוטים שטעו; זאב רועים גרמני של השכן, שיודע לרקוד סלסה.מהזה מגניב...סוף הדרך! והנמר האסייתי***.

כול זה,כדי שתוכל זוגתי בבוקר,לחוות את הזריחה במלוא הדרה מבלי שיכנסו לה הגוזנוס*הללו,לעין.וללא אזעקות.בשום צבע.את הטלוויזיה כוונתי לתחנה שמוקמה על תל גבוה למדי,בצפונו המזרחי של אחד מאיי גואדלאפאגוס**כי שם יותר מאפשרי,שתוכל להזדהות עם שפתה ומוצאה וגם לצפות ביונית לוי.אז הלכתי לישון.

בוקר בא וסחבק שוטף פניו בחיפזון ואץ רץ לסלון.זו,כבר ישובה בקומה השנייה של  מתקן "הקוויק - שיק" שבניתי ב"צ'יק - פליק", כשהיא צופה אל יום של אור בהיר וצח,העולה מקדם."שנאכל ארוחת בוקר,צפיחית בדבש שלי ?" שאלתי,כמעט כמובן מאליו - והיא השיבה:  " צוויצ...צוויצ...צוויצ..."

מישהו לאחרונה ראה במקרה, את דוקטור דוליטל ???

*הגוזנוס:סלנג לדינו לסוגים של  מזיקים קטלניים,מעופפים -  או שלא - וכמעט בלתי נראים - או שכן.חלקם העצבני, מוכר יותר כ"נמר האסייתי": שורשית, ההגדרה מכווננת לתולעת מצויה. **שמישהו  יתקן אותי ?!  ***הנמר האסייתי : מי שטרם נעקץ ממנו - זו רק שאלה של זמן.

מבין המעופפים שהגיעו מהמזרח,זו החיה הכי רעה.הכי קטנה;הכי קטלנית הכי בלתי נראית/נשמעת כמעט;תוך שניות אתה חש את מה שלאחר מכן, מוציא אותך מדעתך.הגוזנוס הללו,תפסו טרמפ בתוך צמיגים שהגיעו באניות מיפן/תאילנד ורוב דרום מזרח אסיה ודרכם שהם שורצים ומשריצים סביב ובתוך מקווים של מים.לגננים החובבים מומלץ לא להשאיר,או למנוע מים עומדים סביב הצמחייה המושקת - ובכללי,זה מעודד רביה מוגברת.חיסולם מותנה בריסוס (יעיל לזמן מוגבל), ייבוש השטח יסודית - וסבלנות.נעקצת ? אני משתמש ב"קלמין תרחיף".מצוי בכול בית מרקחת עם מרשם - ובלי.