החלון הפונה אל הרחוב

(לרובכם בודאי ידוע שבית קפקא ,שהפך למוזאון ,נימצא בפראג)אין פלא שקפקא ,שהלך לעולמו בגיל צעיר בגלל מחלת השחפת,היה בודאי מרותק לא פעם לחלון חדרו.

החלון הפונה אל הרחוב

"מי שחי גלמוד-ועם זאת היה רוצה לעתים במגע כלשהו עם בני אדם,מי שמשתוקק לראות זרוע כלשהי בה יוכל להאחז,רואה לפי התמורות של שעות היום,של מזג האוויר,של נסיבות המיקצוע וכדומה,-לא יוכל להתקיים לאורך ימים בלי חלון הפונה אל הרחוב.ואם יגיע למצב שאינו מבקש עוד דבר ומסתפק,כאיש עייף,בעמידה לפני אדן החלון,עיניו משוטטות בין העוברים והשבים,בין השמים,כי אז-גם אם אינו רוצה והוא מטה קצת את ראשו לאחור-הרי הסוסים שם למטה יסחפו אותו אל שובל העגלות וההמולה ובכך יקרבו אותו אל האחווה האנושית."

יפה,לא?גם אוסקר ויילד כתב על החולה המביט מבעד החלון ומשנה את גורלו בסיפור"העלה האחרון"

ב"קהלת "העיניים מסומלות על ידי חושך בחלונות בתאור הזיקנה."וחשכו הרואות בארובות"(שם,יב 3)

הנה,סטרוקטורה פשוטה כזו,פתח בקיר,איזו חשיבות יש לה.אמו של סיסרא מביטה בעד האשנב(חלון קטן)ומפתחת תיקוות על בואו של בנה המנצח ,כביכול ומשם היא תראה גם את גופתו נישאת.(שופטים ה,28שירת דבורה)אז הנה הצצנו בעד החלון אל חייהם של אנשים שגורלם קבוע ומשתנה בחלונם.ואולי גם משנה את חלומם?