היכרות בבריכת השחייה (2) את הפרק הקודם אפשר לראות בפרופיל שלי
תזכורת: בפרק הראשון היא ישבה על שפת הבריכה וניגש אליה גבר אמריקאי מרשים.
נזכרה בהיכרות שלא עלתה יפה רק לפני כמה שבועות. את י. הכירה באחד מאתרי ההכרויות באינטרנט. ניהלו שיחה קלילה בטלפון. קולו השרמנטי משך אותה. נפגשו בבית קפה. כיוון ששלח לה תמונה במייל זיהתה אותו מיד כשנכנסה לארומה. הוא נראה לא רע חשבה לעצמה. הוא לא קם מכסאו כשניגשה אלא הצביע על הכסא שלידו. התיישבה והושיטה את ידה לקראתו. הוא התכופף ונשק לה על לחייה.
- אתה מביך אותי. אמרה בלחש.
- בסך הכל נתתי לך נשיקה. השיב וצחוקו ערמומי.
כשניסה לנשקה שנית סובבה את הראש. שניהם הזמינו קפה.
- את יכולה להזמין עוגה, את נראית לא רע, יותר טוב ממה שתיארתי לי.
- איך חשבת שאראה?
- האמת שכולן מספרות שהן נראות טוב.
- ואיך אני נראה ל?ך?
- אתה נראה בסדר (ולעצמה חשבה: 'למה נדמה לי שפאה אפורה מכסה את הקרחת שעל ראשו) אבל אתה יודע שאדם ניכר לא רק במראהו. אני מקווה שתהיה לנו שיחה נעימה.
- את גרה קרוב לכאן?
- לא כל כך קרוב, הגעתי באוטובוס
- אמרתי לך שהכי טוב היה להיפגש אצלך בבית, ואת התעקשת להיפגש בבית קפה.
- אני לא נוהגת להיפגש בבית שלי בפגישה ראשונה. אמרה והיתה בה תחושה לא נעימה. ואז הגיע הרגע בו נגמר הקפה, נגמרו המילים והשכנוע עבד. כעבור זמן קצר הם הגיעו לדירתה. מהר מאד נענתה לו ונכנסה איתו למיטה. גופו לא נעם לה.
התעשתה, חזרה למציאות העכשווית. בסופו של דבר הוציאה מהתיק כריך עם גבינה.
- בתיאבון. אמר
- תודה. השיבה ונגסה בכריך.
הוציא גם הוא כריך משקית ניילון ואמר בנימת צחוק: שנינו בשעת ארוחת הבוקר שלנו.
- שמי דויד. את המילה David הדגיש בהברה אמריקאית טיפוסית. הושיט את ידו.
- שמי יונינה. ענתה ולחצה את ידו.
כף ידה נבלעה כולה בתוך כף ידו הענקית. והוא, לא רק שלא עזב את כף ידה, אלא הושיט את כף ידו השנייה ועטף את ידה בשתי ידיו. היא משכה את כף ידה במבוכה.
חברים. עד כאן. אך אל תדאגו יש המשך לסיפור
הם הוציאו כל אחד כריך ואכלו ?.
במיטה??
אחרי?? עם כריך עטוף??.
זה הכי ביזארי ששמעתי עד היום...
ומצד שני, מה אני כבר מבין בעניינים אלה...
כל הפגישה הזאת,,איזה סיפור מה,,,
אלא לארוע עצמו