בכלוב האריות הינצל

היה זה בשעות הצהריים החמה היתה לבבית וחיבקה,

כמו החמה של הבת ,רק שלנו היה יותרמידי חמים.

הורי לקחוני לגן החיות,מפני שהתעיפו שמו אותי על,

מעקה שגדר בין הכלוב של האריות לאנשים.

לפתע עפתי לכוון הכלוב ,פחד אפף אותי תוך רגעים,

מצאתי את עצמי בתוך כלוב האריות.הם היו עצבנים,

לא קיבלו את ארוחת הצהריים בזמן .לפתע התמלאתי ,

אומץ פשוט לאהיה שם חומץ.האריה שאג וזינק עלי,

בשניה הארונה זינתי הצידה כמו שוער.והאריה שזינק,

לא נתן גול ,כלומר ביס .וקיבל מכה מהגדר הוא שאג

מכאב, ריחמתי עליו ,הוא וותר עלה למעלה .

ואז זינק בלי התראה בנו הכפיר כמעט וקיבלתי התקף לב,

זזתי הצידה הוא שפשף אותי ,אבל חטף מכה המיסכן.

הכפיר צלע מעט ועלה למעלה ,שמעתי קונצרט של שאגת.

ואז השחל אחיו של הכפיר החליט לבדוק אם אני טעים.

היתי ילד רזה,בכל זאת השחל זינק זינקתי הצידה ,

והוא נתקע בגדר ושאג מכאב ,הספקתי ללטף אותו קלות.

דיברתי אליו ברוגע ,והרגשתי שיש לו בעיה הוא צולע.

שחל חמוד הראה לי את הרגל שלך,הוא סרב ושאג,

כעת הינו קרובים ,לא היהלי לאן להימלט.

ליטפתי אותו והפעם ללא פחד בחיבה כשאני מדבר.

שחל חמוד אעזור לך ריחמתי עליו,הוא הרים את רגלו.

וראיתי קוץ נעוץ ברגלו ,הוצאתי את הקוץ קרעתי שרוול,

מחולצתי וחבשתי את השחל בנו של האריה,הוא הפך, לידידי.האריות התקרבו שואגים השחל והכפיר ניצבו לצידי,

הם הגנו עלי מהוריהם.והשחל הראה להוריו את רגלו, לתדהמתי.כעת כולם הגנו עלי והתפנקו אצלי כחיות מחמד.

התחילו לצלם את האריה והאריות.האריות בקושי נתנו לי, ללכת מחוץ לכלוב לחופשי.נס גדול שלא אכלו אותי בכלוב,

האריות ,הודיתי לקדוש ברוך הוא שהצילנ למרות שהיה,

בישיבה שלח את המלאך כלומר את השחל להצילני.