סיפורה של הילדה ששרדה
סיפורה המופלא של ילדה ששרדה בשואה
ליום השואה הבינלאומי,
רציתי להביא את סיפורה של ילדה אחת אשר נולדה אל תוך המלחמה בבית סוהר גרמני בעיר הולדתה קלן. משם הועברה ללא אמה למחנה ריכוז בהיותה בת חודשים ספורים בלבד. בחייה הופיעו שתי מלאכיות שבעזרתן הצליחה לשרוד ולהמצא ע"י אמה בסיום המלחמה.
הסיפור כולו מופיע בספרה, "הילדה מן המרתף"
תקציר:
תינוקת קטנה. עוללה. רכה בשנים. נותרה לבדה באירופה שנפגעה במלחמת העולם השנייה. זהו סיפורה היוצא דופן של טנה שטרן לבית כאהן.
הכול החל בחיפוש מידע, לכאורה תמים, בתחילת שנות התשעים של המאה ועשרים אחר האם שגידלה את טנה בזמן המלחמה. פיסה אחר פיסה, טלאי ועוד טלאי בנו עם השנים סיפור חלקי אודות האם וקורות המשפחה.
דף אחר דף, נשמע קולה של טנה מדברת ומספרת לנו, את סיפורה הבלתי יאמן. מתוך השורות הכהות על פני הדפים הצחים, עולה סיפורה קורע הלב שזור סודות רבים, שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים להזדהות עם התינוקת, הילדה הקטנה והנערה המתבגרת. מתוך הפרקים שבחייה, מתקבל סיפור רצוף אירועים שאינם נגמרים.
אך טנה נשארת אופטימית לכל הדרך ומקווה רק לטובות, "לזכור ולא לשכוח! אנו מצווים. ואני זוכרת הכול ונושאת תפילה בליבי, שסיפורי יפיח תקווה גם בלבכם... ויותר מכל, אני רוצה להעביר לקוראי מסר. מסר של תקווה. מסר של נחישות והתמדה לכל אלה שעדיין תוהים או תרים באפילה אחר עברם: אל תחששו לשאול שאלות. אל תחששו לספר את האמת - נוראה ככל שתהיה, מוטב שתיאמר ולא תישמר בסודי סודות... אם רק נשכיל לדבר ולספר, לשתף ולשאול - נוכל למלא עוד ועוד דפים שנותרו ריקים עד כה, נוסיף לסיפור הגדול של תקופת האימה הנוראה וננציח את יקירינו."
אך הסיפור אינו נגמר. שתי דמויות חשובות בחייה של טנה חסרות בתוך סיפורה הבלתי שלם. אביה מוריץ ברונר, בני משפחתו ואולי אף צאצאיו שטנה עדיין תרה בתקווה למוצאם, ואחיה הבכור יוסף, שאם נותר בחיים עבר את מחצית העשור התשיעי לחייו ואולי אף זכה להקים משפחה.
את הספר ניתן להשיג אצל המחברת טנה שטרן בפייס:
https://www.facebook.com/tana.stern
רציתי להביא את סיפורה של ילדה אחת אשר נולדה אל תוך המלחמה בבית סוהר גרמני בעיר הולדתה קלן. משם הועברה ללא אמה למחנה ריכוז בהיותה בת חודשים ספורים בלבד. בחייה הופיעו שתי מלאכיות שבעזרתן הצליחה לשרוד ולהמצא ע"י אמה בסיום המלחמה.
הסיפור כולו מופיע בספרה, "הילדה מן המרתף"
תקציר:
תינוקת קטנה. עוללה. רכה בשנים. נותרה לבדה באירופה שנפגעה במלחמת העולם השנייה. זהו סיפורה היוצא דופן של טנה שטרן לבית כאהן.
הכול החל בחיפוש מידע, לכאורה תמים, בתחילת שנות התשעים של המאה ועשרים אחר האם שגידלה את טנה בזמן המלחמה. פיסה אחר פיסה, טלאי ועוד טלאי בנו עם השנים סיפור חלקי אודות האם וקורות המשפחה.
דף אחר דף, נשמע קולה של טנה מדברת ומספרת לנו, את סיפורה הבלתי יאמן. מתוך השורות הכהות על פני הדפים הצחים, עולה סיפורה קורע הלב שזור סודות רבים, שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים להזדהות עם התינוקת, הילדה הקטנה והנערה המתבגרת. מתוך הפרקים שבחייה, מתקבל סיפור רצוף אירועים שאינם נגמרים.
אך טנה נשארת אופטימית לכל הדרך ומקווה רק לטובות, "לזכור ולא לשכוח! אנו מצווים. ואני זוכרת הכול ונושאת תפילה בליבי, שסיפורי יפיח תקווה גם בלבכם... ויותר מכל, אני רוצה להעביר לקוראי מסר. מסר של תקווה. מסר של נחישות והתמדה לכל אלה שעדיין תוהים או תרים באפילה אחר עברם: אל תחששו לשאול שאלות. אל תחששו לספר את האמת - נוראה ככל שתהיה, מוטב שתיאמר ולא תישמר בסודי סודות... אם רק נשכיל לדבר ולספר, לשתף ולשאול - נוכל למלא עוד ועוד דפים שנותרו ריקים עד כה, נוסיף לסיפור הגדול של תקופת האימה הנוראה וננציח את יקירינו."
אך הסיפור אינו נגמר. שתי דמויות חשובות בחייה של טנה חסרות בתוך סיפורה הבלתי שלם. אביה מוריץ ברונר, בני משפחתו ואולי אף צאצאיו שטנה עדיין תרה בתקווה למוצאם, ואחיה הבכור יוסף, שאם נותר בחיים עבר את מחצית העשור התשיעי לחייו ואולי אף זכה להקים משפחה.
את הספר ניתן להשיג אצל המחברת טנה שטרן בפייס:
https://www.facebook.com/tana.stern
שכחתי .....
בעבר נהגתי להתבדח על נושא השיכחה בגיל השלישי.
באמצע שיחה, נהגתי לשאול את בני שיחי: תזכיר/י לי מה...
לקריאת הפוסט
מה זה IVF
נשלחתי ע"י הרופא לבצע שתי בדיקות:
בסיום בדיקה אחת, הוצע לי לברר אולי יתפנה תור מיידי גם לבדיקה...
לקריאת הפוסט
מה קרה, מוטק'ה ?
מדוע שיניתם את השם ללועזית? מוטק'ה לא טוב? למה החלפתם ל Motk`e ?
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
לדוליטל
הסיפורים הקטנים גדולים האלה מצטרפים יחד לסיפור חיינו.. סיפורים שהקלטו על קלטות לאלפים במיבצע שנימשך שנים שבו הצליחו לדובב את הניצולים לספר את מה שעבר עליהם בשואה. חבר שלי היה בין ...
לדוליטל
הסיפורים הקטנים גדולים האלה מצטרפים יחד לסיפור חיינו.. סיפורים שהקלטו על קלטות לאלפים במיבצע שנימשך שנים שבו הצליחו לדובב את הניצולים לספר את מה שעבר עליהם בשואה. חבר שלי היה בין אלה שדובבו את הניצולים בדרך כלל היה זה ביידיש ולפעמים היה קשה להם להוציא את הסיפור שהיה חרוט עמוק בתוכם . סיפורים שישמרו לדורות הבאים . . גם שכן שלי כתב ספר שבו מתאר כיצד הובילה אותו אמו אל משפחה נוצרימ שהסכימה לטפל בילד בן החמש כשאמו צועדת בדרכה למחנה ההסגר בבלגיה ומשם לתאי הגזים. תאור מצמרר של ילד שגדל בצל הצלב ןכשהגיעו קרובים לקחתו בתום המלחמה היה קשה לו להיפרד מהצלב ששימש לו מישענת בתוך משפחה נוצרית אוהבת וידיד כאשר היה צריך להתחבא בארון כשהגיעו זרים לבית.. צריך להכין את כוס הדמעות כשקוראים את הסיפורים המרתקים מלאי הכאב. ניזכור אותם לעד
מעניין ואני שמחה שזהו ספר מלא תיקווה.