הירוק שבעיניים

האוטובוס היה מלא. טיול מאורגן לאזור הנגב  ששינה את פניו ועכשיו כולו צבוע בירוק. שדות החיטה המכסים שטחים עצומים עדיין ירוקים  לפני שהשיבלים יבשילו ויצהיבו. ולא רק השדות המעובדים ירוקים. גם המרחבים עם עישבי הבר הפכו ירוק. . אומרים לנו שמזג האויר השתנה והגשם  החליט להדרים וזו הסיבה שהנגב ירוק..
תחנה ראשונה מערות בית גוברין. . "רק כמה מאות מטרים עליה על גיבעה ועוד פחות מק"מ  הליכה עד למערות הפעמון" את זה שמענו מפי המדריך. כל המטיילים כבר שכחו מזמן  מה היא הליכה ושכחו מתי הפכו לגימלאים כך שהעליה לגיבעה  לא הייתה קלה . לרדת במדרגות לעימקי המערה גם זו לא משימה קלה  לזקנים שבחבורה ביחוד לזו שנעזרה עם מקל הליכה. נעים בתוך המערה . הרוב מאזין להרצאה של המדריך כשברקע תיקתוק המצלמות שמנסות לתפוס פוזות בחשכה.. עולים במדרגות ועכשיו הליכה בשביל מסורבל שבחלקו שוב עליות . ביציאה אמרו לנו שההליכה ןהביקור במערה יארכו כ 45 דקות. בפועל זה נמשך שעה וחצי.  הרגלים לא מצליחות להאיץ עם המשקל שכולם נושאים במיזוודות.  כך אמר לי פעם רופא חבר. עם מישקל עודף אתה נחשב כאילו אתה נושא מזוודה או שתיים. אז מסתבר שכולם נשאו כ 1.5 מזוודות וזה היה קשה  לגיל הזה עם התרגיל..  וואו  ,איזה שימחה כשרואים למטה את האוטובוסים ממתינים.  ומי שחשב  שלרדת בירידה תלולה  יהיה קל ,טעה. ביחוד כשבדרך היו מהמורות שחייבו לדלג מעל סלעים ואבנים. . וכשהצליחו לרדת וחשבו שהנה עולים לאוטובוסים ליעד הבא, מודיעים לנו כי מחכה לנו מערה נוספת, מערת הפעמונים. ושוב צועדים ועולים ויורדים והשרירים כבר כואבים אבל אם כבר הגענו אז צריך להפעיל מצלמות . והתיק תק של המצלמה שמנסה לתפוס כל זיז וחור במערה מפרה את השקט  שהיה חבוי במערה במשך אלפי השנים מאז שחפרו אותה  הקדמונים. . . עכשיו מחכה עוד מערה שגילו לאחרונה, מודיע המדריך ומוביל אותנו למערת קברים ש......לא אקלקל לכם את התאבון בסיפור כיצד   עוברים המתים תהליך שבסופו הם ערומים מבשר  ונמצאים בחדר מרוחק שלדים  ערומים. . . כולם כבר עייפים ובקושי עומדים על הרגליים וכמעט היה ניתן לשמוע את ההידד  שכולם חשבו בלבם להכרזה שזזים לכיוון הארוחה שמחכה לנו בקיבוץ עין צורים.. אוכל כשר וטעים . .
המשכנו למושב הפסטורלי ניר גנים . כמה כאב צבור שם במוזאון  בית העדות.  ביקור בתערוכה הקיימת "משואה לתקומה"  עם השיא בביקור  וצפיה במיצג אינטראקטיבי "בית הזכוכית,," חוויה קשה על מה שעבר על יהדות  הונגריה  וכיצד הצליחו בעזרת קונסול שווייץ לזייף אלפי דרכונים קבוצתיים  על מנת להציל את היהודים מצפרני הנאצים.. סיום הטיול היה בביקור ב"מאפית ילדודס"  במרכז נוה חנה  בקירית גת. סיפור מאלף על כפר המטפל בילדים חריגים שניפלטו מבתיהם  . בין היתר נהננו מהמאפים של מאפיית ילדודס  הידועה שמנוהלת במקום וכיצד היא מסייעת לילדים. קנינו לחמים עוגות ומאפים  כשהמטרה היא  עזרה לילדים. . הטיול תם וחזרנו עייפים,כואבי רגליים אבל עם הרגשה טובה  על ביקור בישראל היפה.