פגישה עיוורת..

מצד שני ניס, תסתכל על הצד החיובי בישיבת שני אנשים שנראו לך זרים אחד לשני בבית קפה ושמעת שהם סיפרו זה לזה על עצמם. לא קל לשבת עם אדם או אישה לא מוכרים ולמצוא מיד נושאי שיחה משותפים.

אל תשכח שהרבה זוגות נוצרו מישיבה בבית קפה בלי לדעת אנא מועדות פניהם באותו רגע של ישיבת הכירות.



אני יכולה לספר לך שישבתי עם חברה בבית קפה, מצב הרוח של שתינו היה מעולה צחקנו והעלנו זכרונות. פתאם חברתי הצביעה בראשה על זוג בשנות הששים שישב מימינה. בלי לעורר תשומת לב הסתובבתי מעט וראיתי ואתם. לא שמתי לב מה הם שתו, תה או קפה, אך הם ישבו קפואים כאילו הם זרים אחד לשני.  האישה שמה את התיק שלה על ברכיה כאילו שומרת על אוצר כלשהו, והגבר הביט מסביבו כאילו חיפש משהו. 

  ערב  טוב  מינה.  פתאום  סיפור  ציורי  של  ניס  הפך  למשהו  עצוב.  פגישה  ראשונה  לא  מוצלחת.  צריך   אומץ   להמשיך  ולהאמין.  חשוב  גם  להאמין   בעצמי.  אנחנו כל  כך  צמאים  לאהבה.  כולם.

לניס,

מצד שני זה גם מעניין.אל תקשיב רק למה אומרים,חשוב גם איך אומרים,תנועות הגוף בזמן הדיבור,השימוש הלשוני במילים,מה בוחרים לספר.על מה שותקים ולא מדברים.מכל אלה אתה יכול ללמודהרבה על האם שמולך.