הכירות בבריכת השחייה... המשך (פרק 4)
יונינה אישה די גבוהה, אך כשנעמדה ליד דויד גדל הממדים הרגישה עצמה פצפונת. כשנכנסו למים חשה כבדות ברגליה, וייחסה זאת להתרגשותה. לשמחתה המסלול ששחו בו היה ריק משוחים אחרים.
- אני שוחה מאד לאט. אמרה במבוכה.
- אין דבר, כל אחד ישחה בקצב שלו, העיקר שנצא ביחד מהבריכה. ענה לה וחיוך על פניו.
הנוכחות שלו במים רבה מאד. הוא גמא שתי בריכות וחצי בזמן שהיא בקושי עברה בריכה אחת, ובכל פעם שעבר לידה ראתה את עיניו המחייכות מבעד למשקפת הגדולה שעטפה את פניו. כשיצאו מהבריכה נוטפי מים חייכו אחד לשני. הרגישה שהגבר לא זר לה, כאילו היתה להם היכרות מוקדמת.
הציעה שישבו על כסאות נוח בדשא שמחוץ לבריכה.
- רעיון טוב, רוצה לשתות קפה או משהו קר?
- קפה יהיה בסדר.
עדיין לא התרגלה לגובהו, וכשהתרומם מהכסא נראה לה ענק ביותר. היא שמה לב שאנשים שישבו מסביב הביטו בו בסקרנות. כעבור זמן קצר חזר עם מגש ועליו קפה, מים קרים ושני קרואסונים בחמאה.
- לחיים! אמר והרים את כוס המים
- לחיים! ענתה ואדמומית פשטה בפניה.
- ועכשיו אשמח להקשיב להמשך דבריך.
- באמת את מעוניינת להקשיב?
- ודאי שאשמח שתמשיך לספר לי.
למען האמת השעה כבר דחקה לה כי היה לה תור במרפאת שיניים אך באותו הרגע הדבר נשכח ממנה.
- היו לאשתי ולי חיים טובים. יש לנו שלושה בנים ובת אחת ואחת ועשרה נכדים מקסימים. כולם מסודרים היטב. אשתי זכתה להנות מהנכדים. האופטימיות סחפה גם אותנו. חצי שנה לפני שנפטרה היא חשה געגועים עזים לארץ ורצתה מאד לבקר. ולמרות שמצבה הבריאותי היה קשה החלטתי לעשות כל מאמץ כדי שתראה את שתי אחיותיה ותטייל בארץ. כיוון שהיתה חלשה מאד שכרתי אחות שטפלה בה בעת הצורך. נוסף לזה הרופא מניו יורק עדכן רופאים בבית חולים איכילוב להמשך הטיפול.
- איזה אדם מדהים אתה. אמרה והרגישה לחלוחית בזויות עיניה.
- עשיתי זאת רק בגלל שהגיע לחווה. היא התרגשה מאד ושמחה להעניק לבני המשפחה בארץ את המתנות שהבאנו להם. כיוון שרציתי להיות קרוב לבית החולים שכרתי חדרים במלון שרתון בתל אביב גם לנו וגם לאחיות שלה שלא עזבו אותה לרגע.
- אנחנו יושבים כאן כבר קרוב לשעתיים. אמרה כשהטלפון שלה השמיע פתאם צלצול. היתה זאת תלמה האחות ממרפאת השינים. היא התנצלה וקבעה תור למועד אחר.
- יש לי רעיון. אמר. אשמח להסיע אותך עכשיו לביתך ונקבע להיפגש בערב, מסכימה? אמר והביט בה.
- רעיון נחמד, ענתה. וכשחשה שוב באדמומיות בלחייה עלה בה הרהור שהיא כמו נערה בת טיפש עשרה, פוגשת נער שסחרר את ראשה.
- היכן את רוצה שנשב?
- בשעות הערב נחמד מאד לשבת בבית קפה בטיילת של תל אביב. ואשמח שתמשיך לספר לי את סיפור חייך.
- נראה לך שאת כל הזמן תשתקי. ודאי גם לך קרו אי אלו דברים בחיים שהשפיעו עלייך.
המשך יבוא...
יעקב גרשון 1
טובה פריש
גבי מנדלסון