לבלוב
פתאום, כמו משום מקום, מופיעים כדורים זעירים, מצטנעים בחיק מפרקים, נושמים אוויר בהיר, מעורר, מחייכים בינם לבינם בביישנות של מציצים. ענפים רכים, חשופים, נעים ברוח הקלה, יוצרים משחק תופסת בלתי אפשרי בין אור לצל.
עוד קצת, עוד מעט, ישתחררו אגודות עלי כותרת לבנים. אבקנים רוטטים יגיחו מתוך מסתור ורוד, יחשפו עצמם לעיני חרקים רעבים. פיתויים צהובים ארוזים בראש כל אבקן. אינטרס ברור, אבל מה זה משנה כל זמן שכולם נהנים. רק אחר כך יבצבצו עלים ירוקים, שחקנים משניים במשחק האביב הזה.
עוד קצת, עוד מעט, ישתחררו אגודות עלי כותרת לבנים. אבקנים רוטטים יגיחו מתוך מסתור ורוד, יחשפו עצמם לעיני חרקים רעבים. פיתויים צהובים ארוזים בראש כל אבקן. אינטרס ברור, אבל מה זה משנה כל זמן שכולם נהנים. רק אחר כך יבצבצו עלים ירוקים, שחקנים משניים במשחק האביב הזה.
חג האהבה
ירח של טו באב
כמוהו כירח של כל טו בחודש.
לאהוב
מתאים תמיד
לקריאת הפוסט
חֲנֻכָּה
כְּשֶׁהָלַךְ הָאוֹר וְהִתְמַעֵט
בְּתַהֲלִיךְ קוֹסְמִי מֻפְלָא,
עָשָׂה הָאָדָם לְמַגֵּר
אֶת...
לקריאת הפוסט
ושוב שנה חדשה
כצמד טליים תמימים
בעשב הירוק, הפשוט.
לאלה אני מתגעגעת
לכאלה מייחלת.
מאחלת
שכזו תהיה
השנה הנכנסת
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
(ממילות השיר)
כמה יפה איך ניכנסת לפרטי-פרטים של הלבלוב עם הפרשנות הנהדרת שלך והמנגינה הניפלאה הזו,המוכרת לי מכבר,אני חשבתי שהיא של מנלסון.מה עושה היינה השיכון הה?אולי טעיתי אשמח לתיקון.
הנה כאן:
https://www.youtube.com/watch?v=PbLyTKqbls4
(העתק הדבק ואת שם).