דמיון עצמי --- לעומת השפעה חיצונית
מתקרב חג הפסח ונזכרתי בסרט הותיק "עשרת הדברות",
המספר על יציאת מצרים.. שיצא אז לבתי הקולנוע.
ילדי היו עדיין קטנים, עדיין לא למדו 'תורה' בבי"הס...
ןהחלטתי שילדי לא יראו את הסרט באותה עת...
כוונתי היתה, שכאשר ילמדו בשעורי המקרא על
עשרת הדיברות ועל יציאת מצרים ידמיינו באופן עצמאי,
בדרכם הם ובאופן טבעי ,את הדברים.
לא רציתי שברקע לימודיהם יראו את משה --כצ'רלסטון הסטון
ושלא יושפעו מכל האפקטים הקולנועיים... אלא שידמיינו את
הארועים בעצמם!!
ידעתי שתהיינה הזדמנויות נוספות, ויוכלו לראות את הסרט
מאווחר יותר...
פעם יכולנו "לנווט" ביתר קלות את הדברים : אמצעי התקשורת
לא היו כ"כ זמינים, פתוחים וגלויים לכולם...
באותם ימים, עדיין לא 'איבדו הילדים את ילדותם' ! ואז יכולנו
לענות על שאלות מסויימות: "כשתגדלו ---- תבינו !"
מעניין מה עכשיו.הם כבר ראו את הסרט הזה?מה הם אמרו אם כן?
את צודקת.ההורים שלי פעמים אמרו לי שכשאגדל יסבירו לי,אבל כשגדלתי-שכחו להסביר.יש דברים שרק עכשיו,בהיותי סבתא,הבנתי
נהניתי מתגובתך ! תודה רבה לך!
כן, כן, בודאי שראו את הסרט, ואומנם מאוחר יותר...
גם בקולנוע וגם בטלויזיה (שם חוזרים שוב ושוב על סרטים,
ובפרט כשזה מתאים לחג או לעונה מסויימים.)
בתור אם צעירה , רציתי שילדי יחוו את החוויות כמוני
וכמו אחותי, שימינו ביה"ס היסודי שלנו היו עוד לפני הגעת הטלויזיה
ארצה (נדמה לי שאפילו עוד לפני הפצתה בכלל.....).ולפני יצירת הסרט...
ואגב ילדי, שעליהם סיפרתי , הם כבר. כיום.....סבא וסבתא
לשחר (בן 5) לשיר (בת4) ושקד (בן כמעט שנתיים)הנינים המתוקים שלי!!!
תודה רבה לך טובה, ותזכי לרוב נחת שבוע טוב וחג שמח