הפוסט השלישי_ל14 באפריל 2010

רופא אזניים מרכיב לפציינט מבוגר מכשיר שמיעה, לאחר תלונתו של הקשיש על קשיים ובעיות שמיעה. הזקן חוזר אחרי חודש לבדיקה אצל הרופא וזה קובע כי השמיעה כרגע ללא בעיה. שואל הרופא: תגיד, סיפרת לילדים ולמשפחה על המכשיר והשיפור בשמיעתך ? עונה הזקן החביב: לא. מה פתאום, אני נהנה לשבת בסלון ולשמוע מה מדברים עלי. כבר 3 פעמים שיניתי את צוואתי ! ***** ככה זה רבותי. יש הרבה מקרים בחיים בהם היינו רוצים להיות זבוב על הקיר: רואה ושומע הכל, אך אינו נראה. מעניין לדוגמא היה להיות נוכח בשיחה של שר הבטחון ברק עם הרמטכ"ל אשכנזי והשניים לא יודעים על נוכחותך. או מעניין היה להיות במשרדו של צ'רני בעל הקרקעות של פרויקט "הולילנד" כשזה היה בהתהוותו (באחת מאותן שיחות משמעותיות). ומה דעתכם להשתתף כרואה ואינו נראה, בשיחתם של אובמה וראש ממשלת סין שנתקיימה זה עתה כשהם דנים בבעיות הגרעין ועוד בעיות ברומו של עולם, הא ? מאידך אני בטוח שאלה מבינינו ששמיעתם חדה, לא מוכנים לותר על מצרך יקר מציאות זה, אז נשכח ממה שאמרתי. אסיים באחולים: " ששמיעתכם תחזיק לכם עד קץ כל הדורות - להישתמע בעתיד ושתיזרח מחר השמש, על יום מקסים".