נופש רווקים
נופש רווקים
בתנועה הקיבוצית היה מוסד כזה שנקרא "נופש רווקים". כשהלל חזר לקיבוצו "גבעת השבים" הוצע לו לצאת לנופש רווקים, שהתקיים במלון לחוף הים של עכו. הלל ידע שהוא חייב להתמודד עם חוסר יכולתו ליצור קשר עם בחורות, והחליט להענות לאתגר.
על מה שקרה בנופש הזה אפשר ללמוד ממי שהיום היא אשתו, שניהלה יומן באותה תקופה:
היום הלל ואני נשואים באושר זה לזו, אבל הרומן בינינו עבר שלבים רבים, כאשר השלב המתוק, הכואב והכושל ביותר היה השלב הראשון, שהתרחש בשבוע הנופש המשותף שלנו, במלון ארגמן, בעכו, לפני 40 שנה.
מחשבותי נושאות אותי לפגישתנו הראשונה באותו "נופש רווקים" בעכו (נופש שהתנועה הקיבוצית הייתה מארגנת לרווקיה בשנות ה-70, במטרה ש"יתפסו" בן-זוג). כבר יצאתי פעם לנופש הזה, וחזרתי בידיים ריקות לקיבוץ. ובקיבוץ פגשתי את השאלות החודרניות של חברי הקיבוץ: "נו, מצאת מישהו?" השפלתי את עיני וגמגמתי משהו.
בקיבוץ, וגם בעיני משפחתי נחשבתי ל"רווקה זקנה" אע"פ שהייתי רק בת 23.5. גם בעיני נחשבתי למקרה קשה, למרות שהיה לי כבר חבר בעבר, תקופה קצרה. הפעם יצאתי עם חברה מאד אסרטיבית בתחום הזה, בעלת ניסיון רב, ושתינו חשבנו שהיא תסייע לי "בציד".
הכוכבים היו כנראה בעד הרומן שלנו. האסטרולוגית שלי אמרה לי לצאת בתאריך הזה, לנופש, ולא בתאריך אחר שנתתי לה. אם לא הייתי שומעת לה לא הייתי מכירה את הלל, וכל חיי היו שונים.
בערב הראשון הייתה מין דינמיקה קבוצתית כזו, ויצא שהייתי בקבוצה עם הלל, ואח"כ "בת- זוג" שלו.. גם זה נראה לי מזל מהשמים. אבל את כל זה אמרתי לעצמי רק בדיעבד, אחרי כמה ימים שהייתי כבר מאוהבת בהלל.
אני מעלה בזכרוני תמונות מהערב הראשון שלנו. ישבנו בקבוצה, ישבנו אחד ליד השני והתחלנו לדבר, לפי מצוות המנחה, על הרגשות שלנו, על התכונות שלנו ועל הרצונות שלנו, כבר אז נכבשתי בקסמו. הוא עורר בי מין אמון כזה, רצון לתת לו את כולי, אפילו שכמעט לא הכרתי אותו. המבט שלו, הכנות שלו עוררו בי את ההרגשה הטובה הזו.
המנחה אמר שכל אחד יספר ל"בן-זוגו" תכונה אחת טובה שלו. הלל אמר שהוא לא יכול לשאת שנגרם עוול למישהו, ואם הוא פוגע במישהו הוא מאד מצטער על כך. הוא לא יכול לשאת את זה ומשתדל לתקן את זה.
זה מאד מצא חן בעיני. ראיתי שהלל בחור חיובי, טוב לב, מבין, והרגשתי שאנחנו הולכים ונקשרים זה לזה. הלל אמר, בין השאר, שהוא מאד סגור ועצור והוא רוצה להשתחרר מזה. התפלאתי מאד כי הוא לא נראה לי כל-כך עצור, אבל בימים שבאו אח"כ ראיתי עד כמה הוא צדק.
אחרי הערב הראשון הייתי מאוהבת בו עד מעל הראש, אבל הוא התרחק ממני בבוקר. רוב הזמן הוא ישב לבד עם ספר בידו. אני הייתי צריכה לנסוע ללוויה בישוב בדרום, ונעדרתי ליממה שלימה. כשחזרתי ראיתי את הלל הולך עם אחת הבחורות מהנופש – ציפי היה שמה.
חשבתי, שאם כך לא כדאי לי לבזבז עליו את כל הנופש ואני אתחיל להתעניין בבחורים אחרים ואנסה לשכוח אותו. אבל כרגיל, אני מתכננת משהו והגורל הופך לי את התוכניות. בערב הלל הצטרף לנסיעה להצגה, ושוב קרה דבר שאני מוכרחה לקרוא לו יד הגורל. חברתי ואני קיבלנו זוג כרטיסים, ואז באו שתי בנות וביקשו שנחליף איתן את הכרטיסים. אנחנו הסכמנו ואז התברר לי שאני יושבת ליד הלל.
אחרי ההצגה הסתובבנו שלושתנו בעיר, ישבנו לאכול גלידה והקשר הראשוני שנוצר ביני לבין הלל בערב הראשון, התהדק.
אחרי ההצגה היו ריקודים במלון של הנופש. ישבתי לידו והסתכלנו על הרוקדים. שנינו כמעט שלא רוקדים. הבנתי שאני חייבת לשוחח איתו, שאני מוכרחה למצוא איזה נושא משותף אתו. הרגשתי שלהלל אני יכולה לספר על עצמי הכל, גם דברים שאני לא מספרת לאף אחד. התחלתי לדבר איתו על אסטרולוגיה, נושא שאני יודעת עליו הרבה, ואז גם האמנתי בו. הלל לא נרתע מהנושא, כמו רוב האנשים. להפך, הוא התחיל לשאול אותי הרבה שאלות על אסטרולוגיה ואני נהניתי להסביר לו. הוא סיפר לי שהוא בן מזל עקרב, (זה גם המזל שלי) ואני ידעתי שבני מזל זה נמשכים לנושאים הקשורים במסתורין.
סיפרתי לו שאני הולכת לאסטרולוגית, דבר שאני לא מספרת לאף אחד. אבל להלל הרגשתי שאני יכולה לספר הכל על עצמי. היה לי כל-כך טוב לספר לו על עצמי, וכך ישבנו כל הערב ודיברנו. אח"כ הצטרפנו ביחד לחבר'ה ששרו במעגל ומדי פעם המשכנו לשוחח בינינו. הרגשתי כל-כך טוב לשבת ולשיר על-ידו. היה בקולו משהו נעים, שנתן לי הרגשה טובה, של בטחון – זה היה ממש נהדר!
בתנועה הקיבוצית היה מוסד כזה שנקרא "נופש רווקים". כשהלל חזר לקיבוצו "גבעת השבים" הוצע לו לצאת לנופש רווקים, שהתקיים במלון לחוף הים של עכו. הלל ידע שהוא חייב להתמודד עם חוסר יכולתו ליצור קשר עם בחורות, והחליט להענות לאתגר.
על מה שקרה בנופש הזה אפשר ללמוד ממי שהיום היא אשתו, שניהלה יומן באותה תקופה:
היום הלל ואני נשואים באושר זה לזו, אבל הרומן בינינו עבר שלבים רבים, כאשר השלב המתוק, הכואב והכושל ביותר היה השלב הראשון, שהתרחש בשבוע הנופש המשותף שלנו, במלון ארגמן, בעכו, לפני 40 שנה.
מחשבותי נושאות אותי לפגישתנו הראשונה באותו "נופש רווקים" בעכו (נופש שהתנועה הקיבוצית הייתה מארגנת לרווקיה בשנות ה-70, במטרה ש"יתפסו" בן-זוג). כבר יצאתי פעם לנופש הזה, וחזרתי בידיים ריקות לקיבוץ. ובקיבוץ פגשתי את השאלות החודרניות של חברי הקיבוץ: "נו, מצאת מישהו?" השפלתי את עיני וגמגמתי משהו.
בקיבוץ, וגם בעיני משפחתי נחשבתי ל"רווקה זקנה" אע"פ שהייתי רק בת 23.5. גם בעיני נחשבתי למקרה קשה, למרות שהיה לי כבר חבר בעבר, תקופה קצרה. הפעם יצאתי עם חברה מאד אסרטיבית בתחום הזה, בעלת ניסיון רב, ושתינו חשבנו שהיא תסייע לי "בציד".
הכוכבים היו כנראה בעד הרומן שלנו. האסטרולוגית שלי אמרה לי לצאת בתאריך הזה, לנופש, ולא בתאריך אחר שנתתי לה. אם לא הייתי שומעת לה לא הייתי מכירה את הלל, וכל חיי היו שונים.
בערב הראשון הייתה מין דינמיקה קבוצתית כזו, ויצא שהייתי בקבוצה עם הלל, ואח"כ "בת- זוג" שלו.. גם זה נראה לי מזל מהשמים. אבל את כל זה אמרתי לעצמי רק בדיעבד, אחרי כמה ימים שהייתי כבר מאוהבת בהלל.
אני מעלה בזכרוני תמונות מהערב הראשון שלנו. ישבנו בקבוצה, ישבנו אחד ליד השני והתחלנו לדבר, לפי מצוות המנחה, על הרגשות שלנו, על התכונות שלנו ועל הרצונות שלנו, כבר אז נכבשתי בקסמו. הוא עורר בי מין אמון כזה, רצון לתת לו את כולי, אפילו שכמעט לא הכרתי אותו. המבט שלו, הכנות שלו עוררו בי את ההרגשה הטובה הזו.
המנחה אמר שכל אחד יספר ל"בן-זוגו" תכונה אחת טובה שלו. הלל אמר שהוא לא יכול לשאת שנגרם עוול למישהו, ואם הוא פוגע במישהו הוא מאד מצטער על כך. הוא לא יכול לשאת את זה ומשתדל לתקן את זה.
זה מאד מצא חן בעיני. ראיתי שהלל בחור חיובי, טוב לב, מבין, והרגשתי שאנחנו הולכים ונקשרים זה לזה. הלל אמר, בין השאר, שהוא מאד סגור ועצור והוא רוצה להשתחרר מזה. התפלאתי מאד כי הוא לא נראה לי כל-כך עצור, אבל בימים שבאו אח"כ ראיתי עד כמה הוא צדק.
אחרי הערב הראשון הייתי מאוהבת בו עד מעל הראש, אבל הוא התרחק ממני בבוקר. רוב הזמן הוא ישב לבד עם ספר בידו. אני הייתי צריכה לנסוע ללוויה בישוב בדרום, ונעדרתי ליממה שלימה. כשחזרתי ראיתי את הלל הולך עם אחת הבחורות מהנופש – ציפי היה שמה.
חשבתי, שאם כך לא כדאי לי לבזבז עליו את כל הנופש ואני אתחיל להתעניין בבחורים אחרים ואנסה לשכוח אותו. אבל כרגיל, אני מתכננת משהו והגורל הופך לי את התוכניות. בערב הלל הצטרף לנסיעה להצגה, ושוב קרה דבר שאני מוכרחה לקרוא לו יד הגורל. חברתי ואני קיבלנו זוג כרטיסים, ואז באו שתי בנות וביקשו שנחליף איתן את הכרטיסים. אנחנו הסכמנו ואז התברר לי שאני יושבת ליד הלל.
אחרי ההצגה הסתובבנו שלושתנו בעיר, ישבנו לאכול גלידה והקשר הראשוני שנוצר ביני לבין הלל בערב הראשון, התהדק.
אחרי ההצגה היו ריקודים במלון של הנופש. ישבתי לידו והסתכלנו על הרוקדים. שנינו כמעט שלא רוקדים. הבנתי שאני חייבת לשוחח איתו, שאני מוכרחה למצוא איזה נושא משותף אתו. הרגשתי שלהלל אני יכולה לספר על עצמי הכל, גם דברים שאני לא מספרת לאף אחד. התחלתי לדבר איתו על אסטרולוגיה, נושא שאני יודעת עליו הרבה, ואז גם האמנתי בו. הלל לא נרתע מהנושא, כמו רוב האנשים. להפך, הוא התחיל לשאול אותי הרבה שאלות על אסטרולוגיה ואני נהניתי להסביר לו. הוא סיפר לי שהוא בן מזל עקרב, (זה גם המזל שלי) ואני ידעתי שבני מזל זה נמשכים לנושאים הקשורים במסתורין.
סיפרתי לו שאני הולכת לאסטרולוגית, דבר שאני לא מספרת לאף אחד. אבל להלל הרגשתי שאני יכולה לספר הכל על עצמי. היה לי כל-כך טוב לספר לו על עצמי, וכך ישבנו כל הערב ודיברנו. אח"כ הצטרפנו ביחד לחבר'ה ששרו במעגל ומדי פעם המשכנו לשוחח בינינו. הרגשתי כל-כך טוב לשבת ולשיר על-ידו. היה בקולו משהו נעים, שנתן לי הרגשה טובה, של בטחון – זה היה ממש נהדר!
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
חנה ואלקנה
חנה ואלקנה – שני אנשים אצילים (שמואל, א, א)כבר כתבתי בכמה מקומות כי את הזוג הזה אני מעריץ, והם מגלמים בעיני...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
היא כותבת מאד יפה וגם הסיפור מרתק.אני גם מאמינה שכשהזוגיות נועדה להיות,הגורל רומז על זה רמזים רבים.ואצלכם היה כך וברוך השם אתם עד היום,כפי שהבנתי ממש אוהבים.עד 120 יחד.
הפעם שונתה דרך כתיבתך... שיתפת את בת זוגו של הילל.
"נופש רווקים", מיד עם הזכרת הדבר-- חשבתי:
'פגישת שידוך ', ואכן כך, יפה וטוב שבקיבוץ חשבו על כך!
"פגישת הרווקים" נותנת הזדמנות לאנשים שאינם מעיזים...
על ידי הכנת תוכניות מתאימות לנוכחים, וגם ע"י תווך,
וכנראה שגם "ליד הגורל, יש חלק (די גדול) בזה!
כבר בתחילת הפרק, הלל מגלה שהוא ובת זוגו נשואים
עד היום הזה , מה ש'מוריד' קצת את המתח... של הסיפור.
אך נהיניתי לקרוא את ה"צד" של האישה, אשר מתארת
רגשות ומחשבות של נשים צעירות במצב דומה..
אגב: היה רצוי להזכיר את שמה (בסיפור כמובן)...
אז יש לנו פה happy end .
ברכות ואיחולים, גם להילל ובת זוגו וגם לך, איתן , ולחנה
יום טוב מעליזה.
איתן
אני שמעתי על חברת תיירות מסויימת שמציעה טיולי פנויים פנויות בחו"ל. לא יודעת אם מישהו יוכל להזכיר לי את שמה. לדעתי ראיתי פרסום של חופשה באתונה בנושא הזה