יציאות ---עשה לך רב--

יציאות –חצרות הרבנים----
לפני עידנים –עלינו לירושלים כל חבורת המאמינים לחגוג בר מצווה לבני יחידי –(כן יש לי גם שתי בנות –))אבל רק לו הזכות להתקרב לכותל –להוציא ספר תורה ולצאת בתהלוכת גברים לכוון מטר הסוכריות של דודותיו שאורבות לו מעבר לגדר מלוות ביללות שמחה –ואני האפיקורס עמדתי בכל בגבורה—גם מפני שנצמד אלי אחד מבני המשפחה הרחוקים שהשגיח על מוצא פי –וגם הסביר לי מה עושים - היכן קוראים -מתי קדים--תפילין כורכים -ובסוף להגיד לבני –ברוך שפטרנו –ומאז לא רק שלא נפטרנו אלא שלילד עם השנים יש רגרסיה ---לפעמים נדמה לי שבקרוב ארשום אותו חזרה לגן חובה—בקיצור אני והקרוב המשגיח התיידדנו –מיד הודיע לי שבנו החוזר בתשובה עמוקה בקרוב מתחתן ואני מוזמן –הגעתי –אולם מפואר מחולק בצד אחד קהל מעורב גברים ונשים רחמנא לצילן ובצד שני עזרת גברים אברכים צעירים ובמרכזו על כס הכבוד—ישוב -- כבוד הרב הגאון המרן רבנן שליטא שאת שמו איני זוכר---לכן גם איני יודע אם הוא מבוקש –נמלט או בחקירה או אולי ראש קהילה יותר גדולה כי עלה לגדולה –דבר אחד בטוח –הוא עדיין לא שר הפנים או הבריאות כי המשרות תפוסות –קראתי לאב חתן השמחה –המשגיח מהכותל –זוכרים ושאלתי מי כבוד הרב ?? ענה לי הוא אדם חכם סמכות רבנית ((מה זה ??))) יועץ לבני וגם לי בכל –ובני האחרים עושים כמצוותו כלומר ישבו בכולל ולצבא לא ילכו –ניחא –נפגשנו שוב בשמחות והיו לו בלי עין הרע הרבה – הבן בהפסקות הקצרות בין התפילות עסק במצווה מהנה עם האשה הכשרה והרבה בנים זכרים הגיעו ואני מגיע לכל מילה –חלפו חמש שנים –בני יחידי –זה שבכותל טייל עם ספר התורה החליט להתגייס ליחידה כזו שושואית בצבא –לא צריך חתימה –ובנו של חברי זה שבנו בחצר הצדיק –וויתר על גיוס ושרת באמונה באוהלה של תורה –אשתו של חברי באחד מביקוריהם גם אצלי –ראתה במקרה את בני –עטור מדים אותות ונשקים –נגשה אלי בשקט ואמרה –אני מקנאה –בך ובבנך –לא אוהבת את מה שהרב עשה למשפחתי –באמת ?? אמרתי –לך עשה רב ולי עשתה מדינה –לקחו את בנינו –אנחנו באותה סירה או שלולית –תבחרי
הפעם גם הסיום חזק ברשומתך.לא חשבתי על הנקודה הזו.רשומה שמיצגת את דעותי,כתובה בהומור וקצת בתוגה.אהבתי,גם את הביקורת העצמית שנירמזה וגם לא העצמית.כל הכבוד.בסוף יהיה לך ספר מה"יציאות"האלה.
וקיים המצוות בין האדם לרעהו.ואז
דיינו.