מכונת היריה שעל גג המבנה

קשת ימאי ותיק  העלה כאן זיכרונות ים ואישים שהיו פעם תותחים ואינם.  כאיש ים ותיק  ישנן באמתחתי זיכרונות לא מעטים  על ים וגלים ואוניות וגם סירות לרפואה. 
אני זוכר את המשימה. סיום מלחמת ששת הימים של 1967. . בוחרים צוות של  10 ימאים שיחליף את אנשי  השייטת בתעלה עם סירות זודיאק. כיוצא יחידת הנחיתה של החייל היה מובן שאני בפנים. . אימונים אינטנסיבים בים לשלוף אנשים מהמים  תוך טיסה מהירה.  ירי ביד אחת כאשר השניה אוחזת בהגה המנוע. . אותי הציבו בפורט תאופיק נמל בפיתחת התעלה . . צריף על לשון יבשה ארוך כשמצד אחד התעלה ומצידו השני לגונה גדולה ויפיפיה ובחזית ים סוף. . פתאום הסתבר לי שכל הקצינים נעשו חברים שלי. כולם רצו  סיבוב בזודיאק . הלגונה הקסימה והבטיחה אוצרות ים כמו כוכבים וכונכיות. . . הבטחתי להם טיו8לים בתנאי שישיגו את אישור מפקד המרחב. . לא חששתי ממכונת היריה שהייתה מוצבת על גגו של בנין בן 3 קומות ותמיד הוא ליוה אותי דרך הכוונת כשעמדתי בודד על המזח ודג דגים בתעלת סואץ.  מה שהדאיג אותי שאם תהיה תקרית אש יאשימו אותי ולכן ביקשתי מהקצינים לקבל את אישור מפקד המרחב. . וכשהאישור הגיע הייתי צריך אולי להציב שולחן למכירת כרטיסים.  הזודיאק עבד שעות נוספות לקחת את הקצינים לכמה סיבובים בלגונה עם חניה לאיסוף כוכבי ים וכונכיות. . באותם רגעים הם הפכו לילדים. וכך חלף לו חודש  ימים. הזודיאק  שירת  יפה את הקצינים פרט לאותם ימים שבהן הגיעו אוניות חיל הים להפגין נוכחות ואז הוכרז מצב הכן ותפקידי היה להוציא מהים ניצולים במידה והמצרים היו פוגעים בכלי השיט. שלחתי מבט אל הגג עליו הייתה מוצבת מכונת היריה  ותהיתי אם היה  לי סיכוי להתחמק מאש  מכונת היריה אילו החליט החייל שצפה עלי יום יום דרך כוונת  מכונת היריה. . . עכשיו שאני חושב על זה ועל האזהרות שקיבלתי לא לשבת על המזח, אני חושב אם היה זה חוסר אחריות מצידי. . הארוע היחידי שקרה היה כאשר יצאתי לחופשה  וכשחזרתי סיפרו לי על  אנשי קומנדו מצריים שחדרו  דרך הלגונה בלילה חשוך ושחטו שני טנקיסטים שנירדמו ליד הטנק שהיה מוצב שם. . .  ללא הארוע הזה היה זה שרות מילואים מצויין.