החלום ושברו

                   החלום ושיברו
 
כמה שבועות לפני יום הולדתה של אשתי, אני נכנס ללחץ, היות וכל פעם אני יודע שבכל מקרה אקבל על הראש על בחירת המתנה. למרות המאמצים והכספים שאני משקיע, איני מצליח לרצות אותה.
או שזוגתי כועסת על ההוצאה ה כספית ה מיותרת או על זלזול ויחס מעליב. למעשה כבר ניסיתי הכול החל  ממתנות רגילות כמו בשמים ודברי קוסמטיקה, שייט באונית פאר וכלה בהשתתפות בסדנה של העצמה עצמית באחד המצפים בגליל.
הפעם ניסיתי גישה חדשה ויומרנית אולי יומרנית מידי. חיכיתי לרגע המתאים ואמרתי לה שאני אוהב אותה עד כדי כך, שאני מוכן לקנות לה או לעשות כל דבר העולה על רוחה ללא הגבלת התקציב. עוד הוספתי שמצידי אני מוכן לצאת איתה אפילו לצייד פילים באפריקה אם זה מה שהיא רוצה.
התגובה שלה היממה אותי, וחלפו דקות ארוכות עד שהתאוששתי. לא הייתי בטוח אם שמעתי טוב או שפשוט היא לעגה לי, כי מה ששמעתי ממנה היה: "החלום שלי הוא לקנות עוף בשקל". אשתי הסבירה שהיא מתוסכלת ממצב שכל חברותיה מספרות על מבצעי מכירות ברשתות השיווק. בשבוע שעבר למשל מכרו ברשת של רמי לוי במודיעין ק"ג עוף בשקל. גיסתי סיפרה לה שקנתה עופות לה ולילדיה  הנשואים בכמויות שאך בקושי יכלה לסגור את תא המטען.  היות ואשתי קראה באינטרנט על מבצע דומה באזור התעשייה של כפר סבא, היא רצתה לממש את ה חלום לקנות עוף בשקל, כפי שהובטח במודעה.
אחרי שעיכלתי את הדברים חשבתי שלא רק שאממש חלום פשוט וזול אלא שנוכל להתגאות ולספר לחברה.
על פי נפח התנועה בדרך לאזור התעשייה הבנתי שהייתי צריך לבחור בצייד הפילים באפריקה במקום בצייד עופות בכפר סבא. שעה ורבע חיכינו בתור להיכנס למגרש החנייה. חצי שעה נוספת ניסיתי להשיג עגלת סופר ומשלא עלה הדבר בידי, ניגשתי לסניף של "יד שרה" הסמוך ולוויתי כיסא גלגלים כדי לעזור בשינוע העופות. הצפיפות הרבה בתוך הסופר גרמו לי להזדהות עם הרגשת הצפיפות של העופות בלולים אך מרגע שנכנסנו החלטנו להיצמד למשימה בכול מחיר, ולהגיע לראש התור, גם אם הדבר מצריך מדי פעם לדרוס מישהו עם כיסא הגלגלים. מחלת ה"אנטיטורוזיס" ממנה אני סובל גרמה לי לפריחה בכול הגוף, כל אימת שעמדתי בתור חשתי בעליה חדה בלחץ הדם. הרופא המטפל אמר לי שרוב הישראלים סובלים מהמחלה הארורה הזאת של אי יכולת וכושי נפשי לעמוד בתור. כעבור  כשעה, הגיע תורנו ואשתי הנרגשת הבינה שזה רגע היסטורי והכריזה בחגיגיות "שבע עופות, בבקשה". אספנו בחיפזון את הכבודה ופילסנו דרכנו לקופות, מאושרים מתמיד. חשבנו לתומנו שנשלם כחמש עשרה שקל עבור חמש עשרה קילו עוף. לתדהמתנו, הוסבר לנו שעל כול קילו עוף עלינו לקנות במאה שקל מוצרים אחרים, כך שעלינו לקנות דברים שונים באלף וחמש מאות שקל. הצעתי לאשתי לעזוב הכול ובמחיר הזה לטוס לסוף שבוע לקפריסין. זוגתי הסתכלה עלי בבוז ואמרה לי לרוץ למצוא שתי עגלות בחנייה. בינתיים בגלל מחסור חמור,  התפתח שוק שחור של עגלות . תמורת ארבעים שקל, תלשתי מידיו של הספסר שתי עגלות וחזרתי להמולה. היה קשה מאוד להתנהל עם שתי עגלות וכיסא גלגלים בין מאות לקוחות היסטריים,  גם זה לא מנע מאשתי לסמס לכול חברותיה שהיא ברגע זה ממש קונה עוף בשקל. תוך זמן קצר הנייד התחיל לקבל הזמנות לעוף ולחלקיו.
יפה, שעד עכשיו חשבנו שהיא חברה, הזמינה רק כרעיים ובקשה להוריד את השומן והעור. בתיה מרחובות ביקשה אספקה לביתה לא יאוחר משש היות והאורחים לארוחת הערב מגיעים בשמונה.
בקושי רב הצלחתי לדחוס את הסחורה למכונית. נאלצתי לקשור שתי חבילות ענקיות של נייר טואלט על הגג. הסברתי לזוגתי שזאת כנראה הפעם האחרונה שקנינו נייר טואלט כי הכמות מספקת למספר שנים שאחריהם כבר נשתמש בחיתולים.
ביציאה ממגרש החניה, אשתי קלטה את מנהל הסופר ממול, נלחם בחורמה על כול לקוח. הוא יצא עם מגפון והכריז על מבצע מכירת ירקות בתשע אגורות לקילו. ניסיתי להתעלם אך אשתי אחזה בהגה בחוזקה והזכירה לי שיש לה יום הולדת. לכן לא הייתה לי בררה אלא להתחיל הכול מחדש. חיפשתי חנייה,  לאחר מכן שלמתי למישהי עשרים שקל עבור העגלה. הפעם השארתי את אשתי לשמור על המכונית עם ערמת נייר הטואלט שעל הגג. נכנסתי לסופר לממש חלום לא שלי כדי לנסות לחלץ משם אחד עשרה קילו עגבניות בעלות של שקל אחד בלבד, אחד עשרה קילו כרובית ואחד עשרה קילו קישואים. רציתי לקנות ירקות נוספים אך הם נשדדו על ידי ההמון.
למזלי הרב פגשתי חבר בתור לקופה וסגרתי איתו עסקה שהוא מוביל לי את הדברים הביתה תמורת חצי מהיבול.
מאושרים פיזרנו וסיפקנו את ההזמנות בין קרובי משפחה וחברים. לא הכול עבר חלק כי היו תלונות פה ושם. מה שהעיב על שימחתנו היה שלא היה  נעים לנו לבקש מחברינו את התמורה  עבור העוף היות ומדובר בשקלים בודדים.  
אחרי שאחסנתי את כול הדברים וסדרתי את המקפיא עם שתי העופות שנותרו לי, עשיתי הכנות לגזור את הקופון. עיממתי את האורות, מזגתי יין משובח, שמתי מוזיקה שקטה ונעימה . לפתע נשמעה זעקת שבר  שגרמה לי להפיל את האפטרשייב שהחזקתי ביד. רצתי לסלון בבהלה וראיתי את אשתי חיוורת מתמיד, מחזיקה ביד את דף הפרסום שקיבלה משופרסל דיל, שממול ביתנו, בו מבשרים לה החלאות על  מבצע מכירות חדש של שבעים ותשע אגורות לקילו עוף.