פרשת "דברים"
פרשת "דברים"
עברנו לספר "דברים", האחרון בחמשת חומשי תורה. פרשה זו היא סקירה היסטורית של משה אודות קורות העם במדבר. כמו מנהיגים היסטוריים אחרים גם משה אינו מדייק כאשר הוא בא לספר על ההיסטוריה שבה הוא היה "הכינור" הראשי, וזה מראה לנו כי משה היה בסה"כ בשר ודם ולא דמות של צדיק ללא רבב.
הפרינציפ שלו הוא פשוט מאד – את כל הקרדיטים הוא ייקח לעצמו ואת כל הכשלונות הוא ידביק לאחרים (בד"כ לעם).
כבר בפרק א' אנו רואים כיצד משה מנכס לעצמו את הרעיון של בניית מערכת המשפט. אך אנו זוכרים כיצד בשמות פרק י"ח, היה זה רעיונו של יתרו לשחרר את משה מהעול של השופט היחיד, והוא אף נותן לו עצות חכמות נוספות. למרבה הפלא יתרו אף לא נזכר בסקירה ההיסטורית בדברים, וכל הרעיונות היפים מיוחסים למשה.
מיד אחרי זה אנו עוברים לסקור את פרשת המרגלים, שהכרנו אותה מספר במדבר. בספר במדבר ברור שהיוזמה לשלוח את המרגלים הייתה של ה', אך משה הפך אותה ממש למשימת ריגול. עצם שליחת המרגלים הייתה מיותרת לפי האמונה הפשוטה שהארץ תכבש ע"י ניסים אלוהיים, אבל כאשר משה הפך אותה למשימת רגול נזרע זרע הפורענות. בפרשתנו היוזמה הזו הופכת ליוזמה של העם, המנוגדת לגישתו של משה.
משה נידון ע"י ה' לא להיכנס לארץ המובטחת, בגלל חטא שחטא בהוצאת מים מן הסלע, במי-מריבה (במדבר, פרק כ'). בפרשתנו משה אינו מזכיר את חטאו. העונש שקיבל מה' בא בגלל חטא המרגלים של העם: "גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם" (א, ל"ז).
גם בענין המסיים את הפרשה – התנחלות בני גד וראובן – לוקח משה לעצמו את כל הקרדיט. הרי זו הייתה הצעה שלהם כיצד הם גם יתנחלו וגם יהיו שותפים לכיבוש הארץ. משה כאשר הוא שמע את זה לראשונה תפס עליהם "קריזה". בפרשתנו זה הפך להיות רעיונו של משה.
גם היום מנהיגים רבים, פוליטיקאים רבים משכתבים את ההיסטוריה בה הם נטלו חלק בעצמם, נוטלים לעצמם את ההישגים ואת הכשלונות מטילים על אחרים. אין חדש תחת השמש!
עברנו לספר "דברים", האחרון בחמשת חומשי תורה. פרשה זו היא סקירה היסטורית של משה אודות קורות העם במדבר. כמו מנהיגים היסטוריים אחרים גם משה אינו מדייק כאשר הוא בא לספר על ההיסטוריה שבה הוא היה "הכינור" הראשי, וזה מראה לנו כי משה היה בסה"כ בשר ודם ולא דמות של צדיק ללא רבב.
הפרינציפ שלו הוא פשוט מאד – את כל הקרדיטים הוא ייקח לעצמו ואת כל הכשלונות הוא ידביק לאחרים (בד"כ לעם).
כבר בפרק א' אנו רואים כיצד משה מנכס לעצמו את הרעיון של בניית מערכת המשפט. אך אנו זוכרים כיצד בשמות פרק י"ח, היה זה רעיונו של יתרו לשחרר את משה מהעול של השופט היחיד, והוא אף נותן לו עצות חכמות נוספות. למרבה הפלא יתרו אף לא נזכר בסקירה ההיסטורית בדברים, וכל הרעיונות היפים מיוחסים למשה.
מיד אחרי זה אנו עוברים לסקור את פרשת המרגלים, שהכרנו אותה מספר במדבר. בספר במדבר ברור שהיוזמה לשלוח את המרגלים הייתה של ה', אך משה הפך אותה ממש למשימת ריגול. עצם שליחת המרגלים הייתה מיותרת לפי האמונה הפשוטה שהארץ תכבש ע"י ניסים אלוהיים, אבל כאשר משה הפך אותה למשימת רגול נזרע זרע הפורענות. בפרשתנו היוזמה הזו הופכת ליוזמה של העם, המנוגדת לגישתו של משה.
משה נידון ע"י ה' לא להיכנס לארץ המובטחת, בגלל חטא שחטא בהוצאת מים מן הסלע, במי-מריבה (במדבר, פרק כ'). בפרשתנו משה אינו מזכיר את חטאו. העונש שקיבל מה' בא בגלל חטא המרגלים של העם: "גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם" (א, ל"ז).
גם בענין המסיים את הפרשה – התנחלות בני גד וראובן – לוקח משה לעצמו את כל הקרדיט. הרי זו הייתה הצעה שלהם כיצד הם גם יתנחלו וגם יהיו שותפים לכיבוש הארץ. משה כאשר הוא שמע את זה לראשונה תפס עליהם "קריזה". בפרשתנו זה הפך להיות רעיונו של משה.
גם היום מנהיגים רבים, פוליטיקאים רבים משכתבים את ההיסטוריה בה הם נטלו חלק בעצמם, נוטלים לעצמם את ההישגים ואת הכשלונות מטילים על אחרים. אין חדש תחת השמש!
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
חנה ואלקנה
חנה ואלקנה – שני אנשים אצילים (שמואל, א, א)כבר כתבתי בכמה מקומות כי את הזוג הזה אני מעריץ, והם מגלמים בעיני...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
למרות האופטימיות, למרות התקווה, יש ימים של
עצב ואכזבות.......(כנראה שהאכזבה היא אישית..שלי...)
יום טוב מעליזה