להביט בה יום יום באותה שעה..
צירוף מקרים או "סימני דרך " גרמו לו לצאת מהעבודה יומיים רצופים באותה שעה..לא השעה שהוא יוצא בדרך כלל.
בתחנת אוטובוס (הוא מעדיף תחבורה ציבורית מכיוון שיש מסלול אוטובוסים מביתו לעבודה ולהיפך)הוא ראה אותה..מתולתלת עם חולצה בעלת כתפיות..בהתחלה לא עניין אותו:הוא אוהב שיער חלק ללטף לא תלתלים לא נוחים וכשעלתה לפניו על גבה היו כתמי שמש לא יפים.ביום שלמחרת הביט בה שוב.הפעם נדלק עליה.אולי הבדידות שבה הוא חי אולי בגיל מסויים מתפשרים על נורמות אולי היה מיוחם מידי....
הוא התחיל לעלות כל יום באותה שעה רק להביט בה..הוא פחד לזרוק מילה.הוא חסר ביטחון.זה בא לו בגלל זאת שהוא חי איתה הרבה שנים...הכלום ביניהם גרם לו לא לדעת איך מתנהלים..הוא פחד מהמילה:לא.
הוא יום יום מביט בה,מדמיין מפנטז.בתוכו הוא רוצה שהיא תתחיל איתו...
אולי הוא לא יודע שהיא בדיוק חושבת ומרגישה כמוהו?אולי היא בכלל לא שמה לב אליו?אולי היא מאושרת?
כך יום יום...
כשהייתי צעירה וגרתי בעיר הגדולה תל אביב,עליתי לאוטובוס כמעט ריק,ועלה בחור חתיך אחרי. התישבתי והוא פנה אלי בשאלה אם הוא יכול לשבת לידי מרוב המושבים הריקים. וזו היתה התחלה נחמדה שהמשיכה לדייט נחמד.
בהצלחה, ותמיד תיקח בחשבון שרוב הסיכוי שגם היא מעוניינת ( אפילו נשים ״תפוסות״ נהנות שמתחילים איתן...)
חזרת?ובכן,כיום יש נשים אמיצות שמתחילות עם הגבר שמוצא חן ביניהן.אבל לעתים קרובות הגבר מוצא חן בעיניהן רק אחרי שהוא מתמיד לחזר אחריה.לפנות אליה.להסביר לה מה מושך אותו.ליצור איתה ידידות בסבלנות ורק אחרי שזו נוצרה,ניתן להתקדם.אם כי נשים רבות מתקדמות היום מהר מאד.מדי,לטעמי.לכן בסוף הן מתאכזבות.