נתיבי חיי.
נתיבי חיי.
יומי היום, מתווסף
לימים הרבים של חיי.
עודני מהלך בשבילי הזמן
שהינחו את רגלי.
בשכלי הדל הובלתי פעמי בשבילים
עקלקלים...
פעמים נוסק לגבהים, נוגע, מולך
ביקום...
פעמים כסומא הילכתי על פי התהום,
איך קרה שלא נפלתי, חידה?
היום מביט על יום האתמול,
שחלף בטוב.
מחייך כי לא ידעתי טעמו.
בטפשותי ידעתי שהוא יבוא
והוא בא...
אך מחר מי יודע אם...
כפעם בפעם מזכיר לעצמי,
'על זמן שאול אתה חי'...
פוסע עדיין בנתיבי חיי...
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
ממליצה לך ,נדב, בחום על הספר ״הערים הסמויות מעין / איטאלו קאלווינו״ . שמספר על אינספור הדרכים והערים והמקומות, שמתגלים בשיחות בין קובלאי חאן שליט מונגוליה למרקו פולו שגילה מקומות ואנשים.
כתוב יפה.גם אני מרגישה כך לעתים ומגרשת את המחשבות האלה.
נתיבי החיים, שיר מרגש כל כך על החיים:
על הפסגות ועל העמקים, על הגאות ועל השפל .,
על המלא ועל החסר, אשר "מרפדים" את ימי חיינו.
כל הקורא את השיר יכול לחוש כאילו הוא הכותב
את הדברים: כי לכולנו אותן תחושות ואותן רגישויות
(אולי בשינויים קטנים).על האתמול ולקראת המחר!!!
תודה , נדב, מעליזה
תודה מירה היקרה. התייחסותך לשיר. (פרח).
כתבת: "רבים הדרכים בתוכם,לעתים צפויות ולעתים מפתיעות, בכל מצב ובכל גיל".
נכון. משפט שראוי להשתלב בתוך השיר.
המלצתך לקרוא הספר: ״הערים הסמויות מעין / איטאלו קאלווינו״ . אשמח מאוד להשיג ולקרוא אותו.
תודה סממית היקרה תגובתך לשיר.(פרח).
אכן, תחושות ורגשות, משמשים לעתים מצפן לאדם, לעבר אפיק חייו.
תודה גדולה טובה'לה. התייחסותך ל" נתיבי חיי". (פרח).
נכון, עליזה - "כל קורא את השיר יכול לחוש כאילו הוא הכותב את הדברים".
לכולנו תחושות ורגשות, חושב השיר ראוי להחשב לשיר 'אוניברסלי', חובק רוב בני האדם.
שכן, בחיינו אנו חווים עתות של גאות ושפל, קמים וממשיכים. מקווים להגיע 'לחוף מבטחים'.
תודה עליזה היקרה. התייחסותך המרגשת לשירי הקט.
בריאות אושר ואריכות ימים בטוב.
יום יום מהלך בשבילי הזמן . על זמן שאול?
וסימן השאלה מחויב המציאות. . אנו חיים וצריכים להפנים שהעולם פרוס לפנינו ועלינו לחיות את החיים כאילו אנו כאן עד קץ הימים. חופשים מפחד ודאגות שמא מחר..
חחח אילו יכולנו לנהוג כמו דבורה ולנדוד מפרח לפרח לטעום את גווניו של הצוף.
זו האופטימיות
השורה בשירי: ("פעם בפעם מזכיר לעצמי, 'על זמן שאול אתה חי'...").
משפט המהווה תמריץ לדברים שכתבת יעקוב, ("עלינו לחיות את החיים כאילו אנו כאן עד קץ הימים. חופשים מפחד ודאגות שמא (לא נהיה כאן מחר..").
שמח שלמסקנה הזו הוביל אותך שירי...
תודה יעקב ידידי. התייחסותך לשיר 'נתיבי חיי'. בריאות ושמחה. (חיוך).
גם אם כעת בצפון הרחוק בטיול
מאחלת לך שנתיבי חייך יאריכו ימים
ויהיו לך ימים רבים לשאול על האתמול והמחר..
שיר האוסף ימים של עבר הווה ועתיד ומביע רגשות
וחשיבה מרובה על כל יום ביומו ימים שהם שלך.
"הילכת כסומא על פי התהום איך קרה שלא נפלתי"
האומנם חידה ???אפתור אותה ואומר נדב יקר ,שאלוהים אוהב אותך..
בוקר שמח..
חודש אלול, מאופיין באמירת סליחות בין אדם למקום, ובין אדם לחברו.
במקביל יש לכל אחד מאיתנו תהיות ושאלות, ופחות תשובות, איך הגענו עד הלום?
הרהורים אלה הביאו אותי לכתוב את "נתיבי חיי".
תודה גדולה מדלן היקרה. התייחסותך הטובה.
בריאות ושמחה לך וליקיריך. שנה טובה הבע"ל... (פרח).