ציור . אור בקצה המנהרה.
תקוה. אור בקצה המנהרה.
תקווה. אור בקצה המנהרה.
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
מעניין מאד, מזכיר את הבלוג של אמונה (להלן, בהמשך)
נראה כאילו יש קשר :הציורים השונים....אך יש בהם דמיון...
אלא שאצלה , היא מחפשת את ההדדיות, החמלה, הקשר
בין האנשים. ופה אתה רואה את התקווה בדרך אל האור..
ואשר לאור בקצה המנהרה, פרושו, בעיני--הוא דו ערכי:,או
לחיים טובים יותר או---לאותו אור של ....הקץ..........
(מבולבל?.....נדמה לי שגם אני.....)
שבוע טוב מעליזה
כשקראתי הסיפור של אמונה, וראיתי את הציור שלה, (ציפורים במנהרה), מיד חשבתי על הציור שציירתי לפני שנים, את הדימיון, וכן, הלך המחשבות שהובילו אותה ואותי, לצייר סוג זה של ציור.
חשבתי להגיב לסיפור שלה, ולהוסיף את הציור הזה, הדומה לציור שלה, אך לא ניתן לצרף תמונות בחלון התגובות.
אולם העלתי את הציור, בהקשר לסיפור של סיירס היקר. אולי יש בציור קור טוב של נחמה?
תודה עליזה יקרה. התייחסותך ל"אור בקצה המנהרה".
בריאות ושלווה. (פרח).
אכן, מירה. צודקת. הציור מוביל את הצופה למחוזות אותם, הצייר לא ידע לבטא במילים.
תודה גדולה, לתגובתך הטובה.
שבת שלום. שלווה ונועם.(פרח).
ציור ניפלא.לפני שקראתי את הכותרת,על זה בדיוק חשבתי.על המערה של אפלטון.
אולי כשציירתי את הציור, דימיתי להסתכל על החיים כמנהרה ארוכה בתוכה אנו צועדים, מבקשים, לחצותה... להשתחרר מסוגריה, לצאת אל המרחב הפתוח, אל האור. אל חוף מבטחים, (ליום שתפסקנה המלחמות).
תודה טובה יקרה. תגובתך לציור...
נ.ב. המערה של אפלטון, קונוטציה אחרת.
שבוע טוב.