חלום משונה.... המשך הסיפור

בוקר נאה היה, באצמע ספטמבר, מזג האוויר נעים, אבל חד ונוקב יותר מזה השורר בחודשי הקיץ. קנרי הזקן יצא מדירתו שברחוב החרוב ארבע והיה בדרכו למכולת. קנרי הוא היה איש רחב שגופו התנקז לגובהו שהזדקר עכשיו מתוך סוודר אפור ישן.שערו לבן והילוכו איטי למרות קומתו הגבוהה. זיפי זקנו היו כניצנים בני יום בשדה חיטה זרוע. בפינת קיר הכניסה לבניין בו הוא גר נח חתול ג'ינג'י יושב על רגליו המקופלות ומחכה לזקן. הם החליפו מבטים כמו ששני ידידים מתבוננים זה בזה כשנפגשים ושותקים. לעיתים בבקרים כשהזקן קנרי חולף ליד החתול הג'ינג'י מבלי לזרוק לכיוונו מבט- גם החתול אינו משמיע ולו גרגור סתמי, חושש פן לילה נוסף ללא שינה עבר על הזקן, וכשהשתיקה ביניהם חצצה היו מסתפקים בצפייה חטופה כשהחתול נסרך אחרי הזקן עטוף בצל הנגרר מאחורי הזקן עד לכניסה למכולת-שם היה מוצא החתול מסתור מאחורי ארגז קרטון ומחכה שהזקן יקנה את החצי לחם שלו, שקית חלב, וצנצנת ריבה. אפילו החתול ידע על פה את רשימת קניות הזקן. לשניהם היה אותו תפריט. בימים הקרים כשהזקן קנרי לא יצא מדירתו והלך למכולת, היה החתול משביע רעבונו מהמכולה הירוקה שעמדה בשולי הכביש. אך אין מה להשוות בין שתי הארוחות. זאת שאצל הזקן למרות דלותה היה בה חיבה שקטה, ולאחרת פחדים ושליפת ציפורנים. גם בעל המכולת מר שם טוב, זכר את רשימת קניות הזקן,. שנים שהזקן קונה אצלו שלושה מוצרים, מכניס לסל נצרים לוקח את מקלו ומדדה אל דירתו. בפינת קיר הכניסה לביתו היא פינת החתול, היה עוצר- מוציא משקית הנייר את החצי לחם לבן בוצע ומפריד מנתו של החתול, אחר כך נכנס לדירתו שעל דלתה אין ולו סימן למי שגר בה. ניגש למטבחון דירתו מביא צלוחית לחלב. החתול אהב את הקשה של הלחם כשהו טבול וספוג בחלב. מעולם לא התלונן החתול על אחוזי השומן שבחלב, כמו שהזקן אף פעם לא מחה כיצה התגלגל לעיר הדרומית החמה בראשית שנות ה50. הוא עלה לארץ שנה לאחר המלחמה הגדולה ששטפה את אירופה בשנים 1945/1940.עכשיו גר בגפו בדירת מפלס תחתון כששכניו מרפאת שינים שמול דלת דירתו, ובקומה שמעליו גרה עם משפחתה ילדה בגיל העשרה נורית שמה. נורית היא ילדה רזה, פניה כמעט ואינם נראים מתחת לרעמת שערה המתולתל ומבטה חודרני. חברותיה בבית הספר על שם שפרינצ'ק, קוראים לה נוני. ביום שני אחד בשעת ערב כשיוכבד אמה של נורית עומדת ליד מקרר דירתם, שאלה נורית: אמא, מי גר קומה מתחתינו? איש זקן ענתה אמה, ומי גר איתו, לא יודעת, די עם השאלות שלך מרוב עייפות אני שוכחת איך שקוראים לי, אמא את לא מגזימה, לא הטריד אותך יותר, רק עוד דבר-אני יכולה לדבר עם הזקן שגר למטה?לא עכשיו, אולי מחר, אפשר אפילו ביום אחר מתי שתגידי,חסרות לך חברות?? עכשיו כשנורית קלטה את טון רוגזה של אימה מיהרה לחדר האמבטיה לשטוף שיניים לפני השינה. וכשנכנסה לחדר השינה שלה היא שוב אמרה- אמא, איפה את? נורית מספיק, העבודה במרפאה מוציאה לי את המיץ. רציתי רק חיבוק מלמלה נורית לוחשת כאילו מדברת לכרית שעל המיטה. לאחר מכן הרימה את הסדין ונשכבה תחתיו. בלילה חלמה שהזקן קנרי שגר בקומה למטה- הופיע בחלומה כממלא מקומו של סבא יוסף אבי אביה שכבר איננו. ההמשך בקרוב.