"מלחמה טבעית"

ישנו משפט שאולי הופך להיות בסטנדרט השגרתי האומר-"ערך העצמי שלי/הדימוי העצמי שלי/ הביטחון העצמי שלי-ירוד...."
לחיות בתפיסה זו, לעניות תבונתי, מפחיתה עוד יותר מכל התארים שנכתבו כדלקמן.
האדם שוכח כי ישנו טבע, שאותו לא ניתן לשנות. טבע -היותי-איש או אישה. טבע- אני כ-איש או אישה מולד עם תשוקה זו או אחרת ו/או "קר" יותר מהאחר. כל אחד יכול לפרש תארים אלו לפי טבעו הוא. ה"טבעי" שבאדם יכול להדמות בהתנהלותו בחיים כ-שלילי-כמתסכל. יחד עם זאת, ההתחזקות שלי , כי לאדם יש לו שלבים בחיים ואין הוא יכול לדלג על טבעו, כי זהו התדר האנרגטי שלו לעת עתה. או כפי שיגדירו אחרים-מצב רוחני.
תבונתי :אין נכון "להיאבק "עם התנהלות הטבעי שבאדם, הקיים בשלב הנוכחי. שווה עם הטבעי, לצעוד בצעדים נוספים בחיים, שיתמכו בנפש אט אט להגיע לייעודה
אמחיש רק בדוגמה- אישה או איש , המחפשים בחייהם לעת זו אהבות. התלת לאושרם היא-אהבה מהאחר. הקרבה הפיזית של האחר.ניהול שיחות עם האחר. ועוד. יש שירגישו עם תלות זו תסכול/אכזבה/התמרמרות.
אין צורך להיאבק בדפוס התנהלות טבעי שכזו
"מלחמה "עם התחושות הנלוות לא יעזור בין כה וכה.שווה למצוא עוד נישות בטבעי שבאדם , המרגשות ומספקות ולצעוד עימן .
עקביות עם הטבעי ועם צעדים לייעוד המולדת, הם אלו שיאפשרו להתבונן בתחושות ה-מתסכלות ל"התמוסס" להן בטבעי בלי שום מאמץ