מביט בראי.
חברים יקרים. שיר לשבת. העלתיו לפני כמה שנים, מביא אותו שנית.
מֶבִיט בָרֶאִי.
עֶינָיי, עיניי אִימִי,
זָכּוֹת. נֶבוֹנוֹת אוֹהָבוֹת,
אוֹתָן יָרַשְתִי...
חוֹסְנִי, חָלָב שָדֶי אִימִי.
מִצְחִי, מִצְחוֹ שֶל אָבִי,
מָפַת דְרָכִים לִי, הָיְיתָה.
נָדִיב, מֶבִין סוֹלֶח.
יָדָי, יָדֶי אָבִי. יָדָיו יֶדֵי סָבִי,
בֵעָמַל וֵיֶזָע חָתוּמוֹת.
מֶבִיט בָרֶאִי, שְנֵי אֶחָי
גִיבוֹרֵי הָחָיל, לֵצִידִי.
פְּנֵיהֶם חִיוְורים דוֹמֶמים,
הֶם אִיתִי, וֵלֹא אִיתִי.
אימי... אבי... אֶחָי..
אנחנו נושאים איתנו דורות לפנינו, וזה היופי,אנחנו לא לבד, תמיד נהיה חלק ממורשת ומשפחה, מאלו שהכרנו ואינם איתנו כבר ( הורים ואחים ) וגם דורות קדומים שאולי שמענו סיפורים עליהם. אנחנו חוליה בשרשרת...
בשלב מסויים אנחנו כשמביטים במראה רואים את ההשתקפות של דור או שניים אחורה.ואולי יותר כמו שססמית כתבה..
מִצְחִי, מִצְחוֹ שֶל אָבִי,
מָפַת דְרָכִים לִי, הָיְיתָה.
נָדִיב, מֶבִין סוֹלֶח.
יָדָי, יָדֶי אָבִי. יָדָיו יֶדֵי סָבִי,
בֵעָמַל וֵיֶזָע חָתוּמוֹת.
כתבת יפה את השיר והמשפט הזה
מפת דרכים לי הייתה- מפשט יפה במיוחד
כן, גילה יקרה, תגובתך מתחברת לזו של סממית. תכונות ואופי שאנו יורשים מהורנו.
תודה גילה. בריאות ושלווה. שבת שלום. חג אורים שמח. (פרח).
" השתקפות מעמיקה ונוגעת". פרוש יפה לשיר".
תודה מירה יקרה. שבת שלום. חג אורים שמח.
תודה לבלה ואמירה היקרות שאהבו...
חג אורים של אור, רעות ונועם.