הרהור נוסף
שלום זכורות היטב האימרות של טובים וחכמים וכן המבצע האחרון "צוק איתן"אשר נמשך לאורך 49 ימים. בצד שלנו נהרגו 67 חילים ו 5 אזרחים [בצד שלהם....מי סופר] תוצאות חיוביות מבחינת מדינת ישראל אין דבר לא השתנה לאחרונה קיבלנו שתי תזכורות או הדגשים כי קשה מאוד לכבוש ערים בסדר גודל של עזה [כל הרצועה היא עזה ובנותיה] חלב בסוריה כארבע שנים של קרבות מוסול בעירק שמענו את תרועות המלחמה כאשר התחיל מבצע השחרור [מעל חצי שנה] עדין לא שמענו על סיום ואנחנו מדברים על מלחמה שישראל [הדמורטיה היחידה במזרח התיכון] איננה יכולה לנהל מסוגה. ולכן יש לנסות לאמץ [גם מבחינת אומץ ] כיווני חשיבה אחרים.
בהנחה כי שלום איננו יכול לפרוץ מחר ולא מחרתיים יש לקבוע אבני דרך. כאשר לפני הכל וקודם לכל מדינת ישראל חיבת להחליט מה היא רוצה מעצמה ומה היא רוצה מהעזתים,
לטעמי ישראל כמשאלה ראשונה מבקשת פירוז הרצועה בחסות אקטיבית של מצריים ירדן וארה"ב [יש בעיה עם טרמפ איננו יודעים אם הוא שור,שור מסורס או טווס] וישראל ובתמורה מצרים תאפשר מעבר נוח של סחורות ואנשים [מעבר של סחורות מישראל יסגר לחלוטין למרות שיש יותר מידי אנשים הנהנים מהמצב הקיים] יבנה בעל עריש נמל עמוק מים לטובת הרצועה ותושבי סיני ישראל תקים שני מתקני התפלה באיזור רפיח ובעזה תפתור את בעית הביוב והפיכתו למי השקיה ארה"ב תקים שתי תחנות כוח הפועלות על גז באל עריש יוקם שדה תעופה מודרני לטובת התושבים. ירדן תעזור בנושאים הקשורים באירגון וחידוש החיים האזרחיים וחיי היום יום. לא הכל במכה הכל בהתאם להתפרקות הרצועה מנשק ובלוחות זמנים.
תוכנית בעיתית אולי,נכון. אבל יש לה אופק של תקווה מה ישראל תפסיד אם בשקט בשקט תיזום מהלך פורץ דרך לטובת כולם פה באיזור. אנחנו ומנהיגנו חיבים להכניס עמוק עמוק לראש כי אין לנו אפשרות לנצח.
שלום על ישראל שי
בהנחה כי שלום איננו יכול לפרוץ מחר ולא מחרתיים יש לקבוע אבני דרך. כאשר לפני הכל וקודם לכל מדינת ישראל חיבת להחליט מה היא רוצה מעצמה ומה היא רוצה מהעזתים,
לטעמי ישראל כמשאלה ראשונה מבקשת פירוז הרצועה בחסות אקטיבית של מצריים ירדן וארה"ב [יש בעיה עם טרמפ איננו יודעים אם הוא שור,שור מסורס או טווס] וישראל ובתמורה מצרים תאפשר מעבר נוח של סחורות ואנשים [מעבר של סחורות מישראל יסגר לחלוטין למרות שיש יותר מידי אנשים הנהנים מהמצב הקיים] יבנה בעל עריש נמל עמוק מים לטובת הרצועה ותושבי סיני ישראל תקים שני מתקני התפלה באיזור רפיח ובעזה תפתור את בעית הביוב והפיכתו למי השקיה ארה"ב תקים שתי תחנות כוח הפועלות על גז באל עריש יוקם שדה תעופה מודרני לטובת התושבים. ירדן תעזור בנושאים הקשורים באירגון וחידוש החיים האזרחיים וחיי היום יום. לא הכל במכה הכל בהתאם להתפרקות הרצועה מנשק ובלוחות זמנים.
תוכנית בעיתית אולי,נכון. אבל יש לה אופק של תקווה מה ישראל תפסיד אם בשקט בשקט תיזום מהלך פורץ דרך לטובת כולם פה באיזור. אנחנו ומנהיגנו חיבים להכניס עמוק עמוק לראש כי אין לנו אפשרות לנצח.
שלום על ישראל שי
מה אנחנו לומדים
נקודות למחשבה "הצורך בדמון"
ריגן שהיה נשיא בין השנים 20 ינואר 1981 עד 1989 יזם את "מלחמת הכוכבים" כאשר האויב היא...
לקריאת הפוסט
המאזן
מי יצא עם חיוך ומי יצא כאשר חצי תאותו בידו.
ביבי יכול לרשום לעצמו הישג אישי הסכם שלום עם איחוד האימירויות....
לקריאת הפוסט
מי... ולמה
אם נקח אנשים מהשורה [היום הם נקראים נורמטיבים]וננסה לבחון מי מסוגל בנסיבות חיצוניות [לא, הגנה, כסף או מופרעות...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
ישראל יכלה ויכולה לכבוש את הרצועה. הבעיה היא להחזיק בה ולכלכל את תושביה ולספק לה את כל השרותים ולחוות את הדקירות שסובל כל כובש כאשר מתנקשים בחיילים במקום צפוף. שאלת העלות היא שיקול משמעותי.
ותיקון שני. ישראל כן השיגה את המטרה. הפסקת מטחי הרקטות לעבר ישראל.
התכנית שהעלאת יכלה להיות מצויינת אילו הסכימו העזתים לנטוש את הנשק ולהתמקד בשיקום. העולם היה נירתם למטרה וגם ישראל. אבל איך אפשר לשכנע חמור שהוא חמור?
קח לדוגמה את צוק איתן אחרי כ50 ימי מלחמה אלפי הרוגים לאן הגענו?
מה אנחנו נעשה יותר טוב מהסורים ובני פריתם על הקרקע וחיל האויר הרוסי בשמים בפחות הרס ופחות הרוגים האם אתה מציע להפציץ אוכלוסיה אזרחית להרוס בתי חולים בתי ספר.תשתיות בשביל להשיג מה שליטה על האוכלוסיה? הם נלחמו חמש שנים לשבור את המורדים כמה זמן יקח לנו לשבור את החמס ובאיזה מחיר והכי חשוב בשביל מה אנחנו צריכים את זה. הדבר היחידי שאנו צריכים הוא הסרת האיום כלומר ניקוי הרצועה מנשק יש לזה מחיר אשר ברור שאנו צריכים לדעת מה הוא ולמצוא דרך ללכת בה.
אמירה מוטעת שאל לנו לאמצה.
שר הביטון הנוכחי, א. ליברמן, לא התחייב כלל, שבהפלת המשטר הרצחני בעזה, נישא באחריות קיומם של התושבים שם.
והוא לא היחידי החושב כך.
הרוב במדינה חושב שצריך להרוס עד היסוד את התשתית הצבאית של החמס ושאר אירגוני הטרור הנמצאים בעזה,
אשר למעשה ובפועל אין הבדל ביניהם לבין המדינה האסלמית, המתקראת דע"ש.
בתום מבצע הטיהור, לחזור הביתה בלי נטילת כל אחריות שהי על קן הנחשים הזה, ( למעשה זה מה ישראל עשתה בכל מבצע, בעזה עד עכשיו, יצאה בלי לסיים את הלאכה) שהעולם ידאג לאוכלוסיה שם, לא ישראל.
ובכך יוסר איום המנהרות ושחרור ישובי עוטף עזה, אשר מזה עשרות שנים, משמשים הם וילדיהם, בני ערובה, לחסדי המשטר הרצחני בעזה.
בצאת הכוחות מעזה, חצי ממדינות ערב (אולי יותר) ומצרים בראשם ישמחו לאיד, משחרורם מהצרה הזו ששמה חמס.
גם נכון שלא מעט מדינות יצעקו ואבו מאזן בראשם, יאשימו, ויזילו דמעות, אך אלו יהיו דמעות תנין.
אם תקום הנהגה חדשה שם, היא לא תעיז להתגרות במדינת ישראל, אחרי שלמדו את הלקח מכוח ההרתעה.
היא תחפש דרך לעשות הסכם עם מדינת ישראל.
שנה אזרחית טובה ושקטה לכל החברות והחברים הכותבים.
גם אם נשרוף שבויים נאנוס נשים ונהרוג אלפי אזרחים לא נצליח למגר את החמאס החמאס זאות אמונה ואמונה אי אפשר למגר בכוח. לישראל יש הרבה כוח, מעט אנשים, אנחנו תלויים באחרים ומשתדלים להאמין כי אנחנו טובים ויש דרך אחרת מרצח עם.
"גם אם נשרוף שבויים נאנוס נשים ונהרוג אלפי אזרחים לא נצליח למגר את החמאס" - אמירה הפוגעת פגיעה קשה במוסר חיילנו,
אשר במקרים רבים נהרגו כאשר סיכנו נפשם, שלא לפגוע באזרחים, ושלמו בחיהם,
אני מתבייש במקומך שי ידידי, שהשתמשת במילים הללו -"גם אם נשרוף שבויים נאנוס נשים ונהרוג אלפי אזרחים" -צהל שורף שבוים? הורג במכוון אזרחים?!!. חיילי צהל אונסים נשים?!! האם ככה חונכנו אתה ואני בגיוסנו לצה"ל?
(בשרותי 33 שנים ביחידת צנחנים, עברתי 4 מלחמות, ומלחמות התשה ביניהן) מעולם, לשרפנו שבוים לא הרגנו אזרחים, ולא אנסנו נשים. סורי אל תשווה את צה"ל לצבאות ערב, ולא לדעש.
קרא בבקשה אם תרצה - הסיפור: "מאירועי מלחמת יום הכפורים"
יום כיפור קרב ובא ועימו זכרונות מאירועי הלחימה ברמת הגולן.
מעלה אותם שנית.
באותה המלחמה, חברי אהוד ואנוכי, בחטיבת הצנחנים - חטיבה 317, מגיעים לשדה התעופה במחניים.
השעה קרובה לשתיים בצהריים כשהפקודה ניתנה לעלות למסוקים שהיו כבר מונעים על הקרקע, מוכנים להמראה, מטס של 5 מסוקי יסעור, (מסוקי תובלה הגדולים בצה"ל), עולים באוויר, אל עבר רמת הגולן, שנפלה בימים הראשונים למלחמה בידי הצבא הסורי. המסוקים אמורים לנחות מעבר לקווי האויב.
בזמן הטיסה, מתעורר חשש כבד מטילים סוריים העלולים לרסק אותנו בעודנו בין שמים וארץ... ובעוד רגע קט אנו חולפים מעל הרמה.
הרעשה כבדה של כוחותינו לעבר מוצבי האויב, מחפה על נחיתת המסוקים על אדמת הטרשים של רמת הגולן.
בשחקים מתנהל מחזה שלא ישכח. קרב אוירי בין טייסינו לבין מטוסי הקרב של האויב הסורי. המטוסים חותכים את השמים... צלילות... התחמקויות... נסיקות, יורים טילים וחומקים מטילים רודפים...
חמשת היסעורים נוחתים. אנו נפלטים בסחרור החוצה מן המסוקים, רצים לתפוס מחסה מאחורי כל זיז של סלע הזרועים בשטח, מפני הפצצת מרגמות שהאויב מנחית עלינו. המסוקים ממריאים ומסתלקים מיד... רסיס משונן לוהט נוחת בקרבתי, מבעיר אש בעשב בו הוא פגע. משאיר ריח חריף של מתכת חרוכה באויר... השעות חולפות תחת אש. הכוח שלנו מתחיל לנוע, להתקדם בתנועה מתמדת, כובשים כיפה בצורה, ועוד כיפה. אט, אט משתלטים על התעלות והבונקרים של האויב.
יורד הליל, הכוח שלנו ממשיך להתקדם בחשכה, עמוק בתוך שטח האויב. אחרי שעות קשות של לחימה, הושג היעד, כיבוש הרמה בחזרה.
וכגודל החום המחניק של שעות הצהריים שהיכה בנו, כעת צינת הלילה תוקפת אותנו, בכל עוזה, עם כל עצירה מתנועה, שעצרנו.
עם שחר, חברי אהוד, ליחידה ואני, מחופרים באחת התעלות במתחם הסורי. הקור חודר לעצמות. בחפירה לרגלי, מונח שינל, מעיל צבאי סורי, כבד, מטונף, אני מתעטף בו, הגנה מפני הקור העז...
עוד ימים של לחימה, וטיפטוף ירי בלתי פוסק, של יחידות אויב שנותרו מכותרות על ידי כוחותינו, ומנסות בלילות, לחמוק בחסות החשיכה. חלקן נופלות בשבי. בכליהם מוצאים דיסקיות, תמונות וחפצים של חיילנו שנפלו ביום הראשון למלחמה בשבי, ונטבחו על ידי שוביהם החיילים הסורים.
שבועיים אחרי, בשוך הקרבות, חברי ואני יוצאים ללא פגע מן המערכה.
כוח הצנחנים מוחלף בכוח שריון, האמור לבסס אחיזתנו ברמת הגולן. 'העיניים של המדינה', כמו שכינו אותה אז.
אני חוזר בטיסה למחניים. איתי במסוק, חיילים סורים שבויים כפותים. מוציא מימיית המים, משקה... מרגיע, אומר:
"soon you would return home to your family"
יום טוב שי ידידי.
למדינות ערב, 24 מדינות, ששטחן גדול פי כמה וכמה, ממדינת ישראל הקטנטונת, צרת המותניים, אך הן אינן מסתפקות ב24 מדינותיהן, העשירות ודוחפות בכל הכוח ובכל האמצעים, (נפט...עושר... השפעה... איומים, צחצוח חרבות) להשיג את המדינה ה25.
להשגת המטרה, מדינה 25 במניין, הן המציאו עם מלהד"ם, ומאמינים, עם תמיכה נמרצת מבפנים, יש סיכוי שהן תצלחנה להשיג את מטרתן.
בינתיים הדבר שבולם אותן להשיג את המדינה ה25, הינה הסטנגציה. כפי שגברת נכבדה אמרה.
לצערנו לא נראה שאי פעם מדינות ערב, תוותרנה על ליטרת הבשר, ותסתפקנה במה שיש להן ותזנחנה הרעיון הבר סיכוי הזה להשיג עוד מדינה.
בריאות ושקט ובשורות טובות, שי יקר.
קראתי בעיון רב,נדמה לי כי לא כתבתי מספיק מובן ולכן פרשת את דברי הפוך מכונתי. מה שנאמר כי גם אם נאמץ את דפוסי הפעולה של דאע"ש [לא נאמר כי צהל מתנהג כך] הבנויים על טרור והפחדה וגם אם נאמץ את שיטות הפעולה של הרוסים והסורים ונהרוס ערים ונפגע באוכלוסיה אזרחית ללא הבחנה לא נצליח באמת לכבוש את הרצועה ולא נגיע למצב שהאוכלוסיה ברצועה תרקוד לפי החליל שלנו כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא להחריב ולהרוג ולספוג הרוגים פצועים ואולאי גם חטופים ללא תוצאות של ממש ואינני פותח את הדיון לגבי השיקום והטיפול באוכלוסיה אשר תהיה תחת שלטוננו אם וכאשר
אינני יודע מתי הצטרפה היחידה שלך למלחמה ברמה אבל היחידה אשר בא אני שרתתי היתה ביום א' ב 0800 בתחילת הטיפוס לרמה. מבחינה היסטורית הרמה כרמה לא נכבשה נכבשו חלקים גדולים ממנה. העינים של המדינה נקרא החרמון. הצנחנים בפרט והרגלים בכלל היו החלק הפחות משמעותי במלחמה בצפון בכל מקרה עדיף לחיות על הזכרונות מאשר על החרב
אני מודה לך על תגובתך
וגם יפנים ? [ילמד לקח] בספק.
אין כל ספק כי הצבא הישראלי הוא חזק ולא על זה מדובר, על אחת הבעיות הכלכלית אתה עומד אבל לא קראתי מה הפתרון שלך. אם לדעתך הפסקת מטחי הרקטות היא כתוצאה מפחד מישראל, לטעמי אתה טועה הפסקת הירי היא החלטה אסטרטגית של החמס כאשר כמובן השאלה מה תעשה ישראל היא חלק מהשיקולים שלהם ואיננה קשורה רק לישראל. תודה.
תודה על תגובתך, אותה קראתי בעיון. בה אתה מביא את השקפותיך לגבי הסכסוך בין מדינות ערב, לבין ישראל.
ברור היה מלכתחילה שאינך מתכוון לדבריך אלה: "גם אם נשרוף שבויים נאנוס נשים ונהרוג אלפי אזרחים"... אך עצם אמירה נוראית כזאת, לא היה לה מקום ולא הייתה צריכה להאמר, בשיח בינינו. אמירה מקוממת, מעציבה. זה כמו לחשוב שאפשרות כזאת קיימת, ואולי אפילו קרה.
ברור שישראל רוצה מאוד בשלום עם מדינות ערב. אך לא בתנאים שלהם המסכנים קיום עתיד ילדנו ונכדנו, במחי עשור קרוב אחד בלבד.
מכבד דעתך האומרת "בואו נלך לקראתם ונראה איך נתקדם הלאה?". דעה המנוגדת לשלי. (בתגובתי 'סטנגציהי, לגברת הנכבדה, שמחקה בינתיים תגובתה, הסברתי דעתי) לגבי שורש הסכסוך ("סכסוך" ביטוי שגוי - שכן קשה לקרוא לילד בשמו, לא סכסוך, אלא שנאה עוורת עמוקה לקיומנו כיהודים, ולמדינת ישראל בפרט. מדינונת של 'כופרים'. נקודה קטנה שנואה, התקועה להם כעצם בגרון, במזרח התיכון - זה שורש "הסכסוך", שנאה המפעמת בליבותיהם כלפנו היהודים. שנאה חד צדדית שלהם, היא הבעיה, לא עמנו המבקש שלום.
שי ידידי, הסגותיך לגבי כיבוש רמת הגולן במלחמת יום הכפורים, אחרי קרוב ל45 שנה, לא רלוונטי לומר, מי היו הכוחת הראשונים, ולמי 'גדול יותר'? פשוט לא רלוונטי.
אציין עוד פרט אחד קטן - מלחמת ששת הימים - יום שבת, שעה 12, בצהריים, נקודת הערכות כוחותנו (צנחנים), בתוך מטעי הבננות של קיבוץ האון, לקראת הטיפוס בהר, לכבוש בפעם הראשונה, את הרמה, שעד אז הצבא הסורי מירר, את חייהם של החקלאים והישובים הישראלים, למטה. (כן, פעמיים השתתפתי בכיבוש רמת הגולן).
לסיכום, שי ידידי, פתרון ל'סכסוך' בינינו, לבין העולם הערבי והמוסלמי, יימצא כאשר הצד השני יוסיף בספרי הלימודים שלו, את שמה של 'מדינת ישראל', המחוקה ואיננה קיימת.
בריאות ובשורות טובות, שי ידידי.
שי,ההפנמה בוא תבוא
תיעוב ואיבה,עויינות ושינאה,
רק בעמל ויזע ממושכים ניתן לשנות
יש הבדל גדול ומעיק בין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור ובן כיבוש הרמה ב 67 והמלחמה על הרמה ב 73 אם לא נדייק בפרטים כל הנסיונות לבדוק וללמוד את הנהלים והתוצאות יהיה חסר. האירוע הממשי העיקרי של כוחות חי"ר במקרה זה הצנחנים היה צליחת התעלה השאר היו ארועים חשובים אבל לא שוברי שוויון.
אינני מקבל את ההנחה כי השנאה היא מקור הסכסוך לבכסוך הזה שלושה מקורות אשר ניתן לרסן אותם ולהקטיו את הנזק שלהם, ההבדל בדת, האדמה ואורח החיים דמוקרטיה מול משטרים [אחרים] ולכן הוא מורכב ודורש רצון, זמן, התמדה.הבעיה היא אנחנו מנהיגות ישראל אשר מאמינה כי יש לנו טאבו על מערב הירדן והמנהיגות הפליסטינית אשר איננה מוכנה לקבל שהמציאות שונה וישראל איננה יכולה לישב פליסטינאים בשטחה ההיסטוריה מלמדת מסיפור מלחמת העולם השניה כי אוכלוסיות גדולות נעקרו ממקומן ללא יכולת חזרה. הדבר היחידי לטעמי אשר יכול לישר את ההדורים [לא למחוק את הזכרונות ] הוא פיתוח כלכלי מואץ. ואם נעשה את זה במסגרת גדולה ובכסף גדול לא תהיה סיבה להלחם אני חושב עליך ועלי מה ההעדפה האמיתית שלנו שלום או מלחמה התשובה היא חד משמעית שלום לטעמי אם קימת בעיה או מוקש הדורש ניטרול מיוחד כגון הדת והעדפת האדמה על החיים, יש לחזור לערכי היהדות אשר לאורם הלכנו במדבר לארץ המובטחת "לעשרת הדיברות" לא צריך יותר. השימוש בילדינו ובנכדינו מיותר א. גם להם יש. ב. אם לנו יהיה שלום זה יהיה גם לילדינו וגם לנכדינו ואם תהיה מלחמה גם היא תכלול אותם.
במדינת ישראל כרגע המגמה שונה לחלוטין וכמו שאמר סיני משומר גם מסע של אלף מילים מתחיל בצעד אחד הבעיה היא ככול שאנו דוחים את ההתחלה המסע נהיה ארוך יותר.
בריאות וימים טובים ושקטים.
בידידות, נדב.
אני מוריד את הכובע כל טוב
'''בעת-הזו'''מגמה? איין!יתכן..מ א ג מ ה
ולגורמיי-הסטגנצייה ניכנסתי די והותר'''אצלך'''
כל צד מחכה או שלא-למיצמוץ מהצד האחר..
חבל-חבליים
* ובכל-זאת שמחה ביותר ששוב שימשתי
מיזבח ומולך למגיבים אחרים..נחמד-נחמד..
שזה מחליף מצויין היתמודדויות אמיתיות..
אל-מול-השקפה
מצטער אבל לא מסתדר לי, לא קראתי דבר בנושא הסטגנציה ואם היה הוא הורד לפני שראיתי [לא ממש הבנתי למה מכוון נדב בתגובה בשם "סטגנציה" לא מזבח ולא מולך. מענין ומעורר מחשבה.