ללא כותרת
אתה פותח בפני דלת, כדי הצצה,
אל מחוזות אחרים.
ואני,
מרגישה את כפות רגלי דוחקות באדנים,
את גופי מתקמר,
את ראותי נמלאות אוויר -
עוד רגע, עוד מעט, הדלת תיפתח
אל ההתרגשות, אל ההרפתקה,
ובדיוק ברגע הזה, רגע ה"אל-חזור", אתה אומר:
תִּראי, אני לא רוצה שתיפגעי.
ואני, מה אעשה
עם המשפט הזה,
המטיל על כתפי משא האחריות
שהסרת ממך?
אל מחוזות אחרים.
ואני,
מרגישה את כפות רגלי דוחקות באדנים,
את גופי מתקמר,
את ראותי נמלאות אוויר -
עוד רגע, עוד מעט, הדלת תיפתח
אל ההתרגשות, אל ההרפתקה,
ובדיוק ברגע הזה, רגע ה"אל-חזור", אתה אומר:
תִּראי, אני לא רוצה שתיפגעי.
ואני, מה אעשה
עם המשפט הזה,
המטיל על כתפי משא האחריות
שהסרת ממך?
קונכיה על החול
רֵיקָנִית,
עִם עַצְמָהּ לְעַצְמָהּ,
זִכָּרוֹן מְפֹאָר לְעָבָר שֶׁהָיָה.
אֲנִי נִמְשֶׁכֶת...
לקריאת הפוסט
חג האהבה
ירח של טו באב
כמוהו כירח של כל טו בחודש.
לאהוב
מתאים תמיד
לקריאת הפוסט
חֲנֻכָּה
כְּשֶׁהָלַךְ הָאוֹר וְהִתְמַעֵט
בְּתַהֲלִיךְ קוֹסְמִי מֻפְלָא,
עָשָׂה הָאָדָם לְמַגֵּר
אֶת...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
כתוב נפלא.
ערב מבורך.
לעיתים יש צורך להסתכל במראה ולשאול....למה?
ההצצה מבעד הדלת, אל מחוזות אחרים, כפי שהוא מציע לה, ממלאים ליבה התרגשות גדולה.
הכוונה, לא למחוזות גאוגרפיים דווקא. אלא מסע גילוי מחוזות הגוף והנפש.
אך ברגע הבא, ההתרגשות הגדולה ליציאה למסע המסטורי והמושך, ההתרגשות מצטננת, כאשר, הוא מודיע לה שהיא עלולה להפגע ביציאה למסע הרתפקאה, אל "מחוזות אחרים".
שיר יפה, מרגש. מירה.
המשך כתיבה פוריה ומהנה. (פרח).
הטייה של הגה הסירה אמנם מסיטה מנתיב אחד לנתיב אחר (שני?, שונה?)
יתכן....אבל כל נתיבות הים....באותו הים!