שואה אחרת

 
היום ה 27 לינואר נקבע כיום השואה הבינלאומי, תאריך זה נקבע  על ידי האומות המאוחדות ב 2005
על פי התאריך בו שוחרר מחנה ההשמדה אשוויץ.
ביום הזה ובימים שקדמו לו נערכו טקסים ברחבי העולם כאשר הטקס המרכזי היה היום במחנה ההשמדה אשוויץ. בטקסים הייתה נציגות לישראל וגם התקשורת צוין היום הזה אולם להרגשתי ואולי זו רק הרגשה לא מצוין היום הזה כפי שראוי לו, ואולי לא בכדי אולי יש בכך מעין חריקת שיניים בהסכמה ליום הזה שנקבע על ידי האו"ם רק ב2005 ולא על פי התאריך הו מצוין יום השואה בישראל אלא על פי יום השחרור של אשוויץ בידי הצבא האדום.
אני שייך לדור שלא לקחו אותו למחנות השמדה במסגרת בית הספר, אני שייך לדור שהמשפחות עטפו אותנו בצמר גפן על מנת שלא נפגע, לאט לאט עם תהליך ההתבגרות למדנו ,שמענו ,והבנו את גודל האסון
ששמו " שואה" . מי מאיתנו שהגיע למחנה השמדה נושא עימו את החרדה את עוצמת האסון את הדברים שאי אפשר לומר ולתאר .
יום יום אני שומעים על ניצולי שואה שלא זוכים לכספים שמגיעים להם ולסיוע נאות, הכנסת או הממשלה לא עושים די, כסף לזכאים מכל סוג תמיד היה בעיה כאן אבל ניצולי שואה האם לא מגיע להם קצת מאמץ יתר ולמה קצת הרבה מאמץ.