מזל שהיה חושך
באחד הלילות הלכו דון חואן הישיש וקרלוס קסטנדה, במדבריות באריזונה, היה זה לילה ולפתע החל לרדוף אחריהם אריה, אשר ראה בהם ארוחת ערב. שניהם פתחו בריצה מהירה, ברחו על חייהם.
במהלך הריצה הם הגיעו לצוק גבוה מאוד וטיפסו על הצוק בכל כוחותיהם... האריה עזב והם נצלו.
אמר דון חואן הזקן לקרלוס, ראה את הצוק , היית מאמין שאתה מסוגל לטפס צוק כזה?
הביט קרלוס על הצוק ואמר. " מזל שהיה חושך משום שאם הייתי רואה את גובהו של הצוק הרי שלא הייתי כלל מנסה לטפס עליו, אבל כיון שהיה חושך ולא ראיתי איזה מכשול עצום הצוק, אז טיפסתי והצלחתי.
דון חואן עונה לו, " לא בגלל החושך הצלחת, אלא בגלל שהיית מרוכז לחלוטין במטרה אחת ויחידה- לברוח מהאריה- העובדה שלא נתת לשום דבר,לא לאריה ואף לא לגובה הצוק, להסיח את דעתך מהמטרה, היא הסיבה שהצלחת לטפס ! אם תשכיל לנהוג ככה כל חייך הרי שתשיג כל מטרה שתציב לעצמך.
ואז קרלוס אומר,
לא, בחיים הרגילים זה לא אותו דבר, בחיים הרגילים יש אנשים סביבי, והם מעליבים ופוגעים, מכשילים ודורכים עלי בדרך לכל מטרה.
שואל אותו דון חואן," אם האריה היה משיג אותנו, מה היה קורה?
עונה קרלוס, "מה זאת אומרת הוא היה טורף אותנו"
"ואז מה היה קורה? " מוסיף דון חואן?
היינו מתים " משיב קרלוס.
ואז שואל דון חואן " היינו מתים , כלומר היה קורה לנו הדבר הכי נורא " " האם עלה בדעתך להיעלב מהאריה? הרי הוא היה הורג אותך, האם זה מעליב?
עונה קרלוס" לא זה לא מעליב כי זה טבעו של האריה, לטרוף אותנו, ולכן זה לא מעליב
ואז אומר לו דון חואן,
אם כך, זאת בדיוק הגישה לגבי אותם אנשים שמעליבים אותך, אם מכשילים אותך, עליך להתייחס אליהם כמו אל האריה, הם עוסקים בטבעם שלהם,
ואתה, היה עסוק בהשגת המטרה שלך, ואל תיתן לשום דבר להסיח את דעתך מהשגת המטרה.....
עצות טובות כיצד להסתכל על החיים.
סיפור עם פואנטה חזקה, ממנה ניתן ללמוד משהו.
תודה רחל היקרה. המשך שבוע טוב. (פרח).
אל נא באפך אך רוצה אני לא לתקן את תגובתך אלא לידע אותך מאין צומחות הרגלים של "כביכול" סיפור המופיע בפוסט של רחל
דון חואן היה "איש רפואה "אינדיאני שנשא בחובו ידע עתיק יומין , במשהוא שמקביל לקבלה , אבל באדרת אחרת. בא נאמר לצורך הפשטות ,קבלה של העם הטולטקי ,הם לא היו שבט , הם היו עם וישבו במדבר סונורה שבמכסיקו ,עתיקות חייהם עדין קימות עדות לקיומם, גם אצלם ,עברה תורתם מפה לאוזן המורים היו נבחרים עי קודמיהם ועברו הכשרה על ידם
ההבדל בין קודמיו של דון חואן ובינו שהוא הבין את העולם החדש והוא תכנן (אפילו הצליח) להכשיר איש רפואה לא אינדיאני, אבל אקדמאי, על מנת שזה האחרון יתן מעמד אקדמאי לידע רוחני מעמיק שעשוי להחשב כתורת "עכומ" אילוליא ! ואכן בחר בקרלוס קסטנדה "אנטרופולוג " וסופר ,לעבור חניכות כמצות הטולטקים ולמסגר את הידע בכתיבה אקדמאית
רחל לא סיפרה סיפור, אלא הביאה מאחד מספריו של קסטנדה מיקרה שאכן קרה ,ודון חואן אכן הוציא את התמצית הכי נכונה מאותו מקרה.
קסטנדה כתב 13 ספרים אני קראתי את כולם , וכמו ספר הזוהר שלנו , שאינך יכול להסתפק בלקרא ולהניח , אלא לחזור אליו שוב ושוב כי כל יום שעובר אתה בוגר יותר ,ומבין יותר לעומקו , ללא תחתית של הספר ,לכל ספר בתנך יש את פרושי הזוהר שלו.
אלו ספרים הלוקחים אותך לעומק דברים אשר מאירים לך את מחשכי החיים במיוחד בימנו אנו
הלקח החשוב שהאיר דון חואן לקסטנדה, שוה יותר מהחיים עצמם, כי אם לא תדבק במטרה שלך עצמך אתה חשוב למת המטלטל בין רגעי החיים ,ללא תוחלת . לעומת זאת אם יש בחייך מטרה, אם תדבק בה ,אין דבר כזה שלא תשיגה.ואז היה שכר למטרתך, ועוד נדבך של אור בחייך .
כמה חכם אמר דון חואן לקסטנדה לגבי המעליבים - אם אתה בוחר להעלב הבעיה הופכת לשלך ,אוטומטית ,אבל לך תהיה נטיה לכעוס על הכביכול "מעליב" אך אם תחליט לא להעלב ,אז אתה משאיר את המעליב עם בעיה אותה יצר ואז הוא צריך להתמודד עימה, הכל נתון בידיך ובהחלטתך ובמטרתך. אין דבר כזה שאין מה לעשות ,יש דבר כזה של לא עושים ואז להעלב יותר קל ולהאשים את המעליב באוזלת ידך.
ה א ו ג
Y M I
כל מילה תהיה מיותרת , משנותיו של דון חואן אכן מהוגנות אקדמאית בשפה שהעולם המערבי מבין הוא עצמו הוזמן להרצות בהרבה אוניברסיטאות ואכן זכה לשמחה של להנציח את תורת העם הטולטקי ,בעלת הערך הרוחני הגבוה , בכל העולם המערבי ,תודות לעבודתו של קסטנדה
אהבתי במיוחד את שני הספרים - כח השקט , והאש שבפנים,
ולך תודה שהבאת פנינה בודדה וקטנה ,אך תרומה גדולה לבני האדם
Y M I
ווואו החכמתי אפילו שזה קצה של הנושא .תודה .
ותודה על תגובתך
לוקחת את הצעתך בקשר לספרים כח השקט .והאש שבפנים.
ניראה לי מסקן ומעניין לקרוא אותם.
אמנם הייתה תקופה שאהבתי מאוד לקרוא ספרים
אך עם הזמן מכל מיני סיבות ואילוצים וכניראה תירוצים
ההפסד שלי קראתי פחות.זו סיבה טובה לחזור ולהנות מספרים.
המשך יום ניפלא
רחל. WMI. היקרות, 'מכל מלמדי השכלתי'... תודה גדולה.