ניתוח עפעפים כן או לא?
המשפחה כבר לא מבינה . מדוע אני מסכים לכל הצעה לניתוח?
בתחילה זו הייתה הצעה להרחיב את החיך. הרופאה היזהירה לחשוב פעמיים כי אני עלול לאבד את מיתרי הקול. ישבתי על הכיסא ואז מגיעות שתי רופאות נחמדות .
"לשכב"הן הורו . .התלוצצתי ועניתי "ואני חשבתי שהגעתי לניתוח"
"בלי הרדמה כללית" קבעתי עובדה. הן שלחו מבט אחת לשניה.
מריחה של חומר אלחוש בתוך החיך ואחרי כן שמעתי את רעש המסור העגול חותך בבשר מסביב לחיך תולש גם את העינבל. . . . העמדתי פני גיבור אולם הן לא התרשמו ומרחו עוד מריחות אלחושים כי ידעו מה זה כואב.
עברו כמה חודשים והסתבר שצריך עוד ניתוח על מנת להרחיב את הנחירים לכניסת אויר.
תוותר אומר האח. אבל אני עקשן. שני רופאים ניכנסים עם פטיש ואיזמל. חומר אלחוש וזריקה להרדמה מקומית באף ואני רואה את האיזמל פוער בבשר והפטיש עוזר לאיזמל לשבור עצם קשה באף. ואפשר היה לשמוע את המכות של הפטיש על האיזמל ותוך כדי כך מסביר הרופא לעוזר מה הוא מרסק. חצי שעה של עבודת איזמל והחומר כבר לא אלחוש והכאב נורא אבל העבודה טרם הושלמה.
אחרי טיפול כזה חשבו בבית שאדיר את רגלי מניתוחים. אבל אז מודיע רופא העיניים כי צריך ניתוח רישתית וכן ניתוח קטרק. .
תוותר אומר האח.אפשר לחיות עם זה.
התעקשת ואני בבית חולים והרופא מסביר כי היום עושים ניתוח ברישתית ואחרי חודש ניתוח קטרק. . אני מתעקש שאת שני הניתוחים יעשו ביחד.
"אין מצב" עונה הרופא. ומסביר שלא עושים את שני הניתןחים במכה אחת .
התעקשתי ואיימתי שלא אכנס לניתוח.
ואז שמעתי את האחות הרחמניה אומרת כי רופא מסויים שמבצע כרגע ניתוח ערך כבר בעבר ניתוח כפול. צילצלו לחדר ניתוח לברר אם יסכים לנתח אותי ניתוח כפול. ההסכמה ניתנה ואחרי המתנה אני בחדר ניתוח ומכינים אותי להרדמה מלאה.
"בשום אופן" אני מסרב. רק הרדמה מקומית. . המבט ששלחו אחד לשני בודאי רמז שזו החלטה שגויה.
.כשסיים לאחר שעה טפח על גבי . . כניראה ועברתי את המיבחן בהצלחה.
הניתוח לא עזר הרבה ולקינוח ניסו כל מיני זריקות לחסל את הבצקת שסרבה לנטוש את העיין. .. לא זוכר כמה זריקות הזריקו לתוך גלגל העיין . אבל הן לא עזרו. לפני שבוע ניזכרתי שאני צריך לבקר את הרופא במרפאת בית חולים. אמרו אומנם להגיע כל 5 חודשים אבל אני עיגלתי את זה והגעתי כעבור שנתיים וחמישה חודשים. .
"צריך עוד ניתוח הבצקת לא נעלמה".
לא ,תודה ,אני אומר אולי תעשה לי ניתוח עפעפים והעיין תהיה פקוחה יותר וכך אוכל לראות טוב יותר.. .
תור לפרופסור מיוחד לעפעפים. הוא בודק מטפטף נוזל לעיין ובודק דרך המכשיר.
כן, יש לך נפילה גדולה" הוא קובע. תיקבע תור וננתח את פנים העפעפים בלי להוריד עור . .
תפסיק עם הניתוחים" אומר האח. אתה כבר לא בן 20.
עכשיו אני בהמתנה לתור. ובינתיים אני חושב על איזה ניתוח על מנת לא להשתעמם.
ובהמשך להערת האח . האם ניתוח עפעפים כן או לא ?
הערה: הניתוח בסל הבריאות למי שחייב.
הייתי אצל רופאת א.א.ג כי המעברים באף ובחיך עדיין צרים וביקשתי להרחיב בניתוח. היא הסתכלה עלי כמו על משוגע. זה ניתוח מיותר והוסיפה הערה "וביחוד בגיל כזה" חחח.
אז אסתפק בינתיים בניתוח העפעפים עד לשיגעון הבא.
מה אתם אומרים על הבחורציק שאוהב לחתוך?
כאחד שהתנסה מספר פעמים (הכרחי להצלת חיים, ולא לשפור איכות החיים, בסכין המנתחים. בין היתר, ניסור עצם בית החזה),
אני מצדד בעצתו של האח - הרפה, חדל ניתוחים...
בריאות ואריכות ימים בטוב, יעקב. (חיוך).
את חיבתך לסכין המנתח אולי תמיר באהבה לכתיבת בלוגים.
פעם הרבית כתוב כאן. התגעגנו.
ליעקב,
מה שחוזר בדבריך, הם איזכוריך, לחישת כאביך, באי כללית הרדמך.
אי לכך שאלתי עצמי, ההינך מזוכיסט וזו באמת, תכלית ניתוחיך.
בחיוך והערכה. עמיר.
נ.ב. מדבריך ניתן להגדיר את הניתוח במילה אחת - אפעפים
זה היה על קצה המזלג. היו עוד כמה ניתוחים שהיו חיוניים. . אני העלאתי בהומור את מה שאפשר היה אולי לותר. אף פעם לא פחדתי לשכב תחת סכין ואיזמל המנתחים כל עוד ההרדמה הייתה מקומית. באף ניתוח לא הרשתי הרדמה מלאה. לעיתים הייתי צריך לריב עם המרדים המחליט.
אמרו שניתוח עפעפ יעזור לראיה ביחוד אם הוא פינמי ולא חיצוני . בניתוח פנימי לא מורידים סרח עור. . חחח כך יש אפשרות לחזור ולבקש עוד ניתוח עפעפ חיצוני.
תודה להתיחסות
אכן המעטתי לכתוב בבלוגיאדה והעברתי את הפעילות לפרלמנט של מוטקה. שם יש מילחמות אש וגופרית. לעיתים אני חושב שצריך לחזור אל האתר שלויתי מעל 8 שנים. הרבה יותר נחמד כאן. לעומת השפה הבוטה בפרלמנט.
כבר בילדותי אמר לי הרופה שאצלי כל המעברים צרים. סבלתי מאסטמה ועכשיו זה COPD הרופאים החליטו שצריך להרחיב את החיך כי לא נכנס מספיק אויר. החליטו להרחיב נחירים . קדחו עם מקדח מהאף למצח בגלל סינוסיטיס. . לכל רופא הייתה אבחנה ואני הייתי מוכן לקבל כל ניתוח באהבה בציפיה לשיפור הנשימה. כל ניתוח ורק תנאי אחד. לא הרדמה מלאה רק הרדמה מקומית.. ולא פעם הייתי חייב לריב על כך. .
הייתי מוכן גם לפטיש ואיזמל אם זה יעזור לנשימה. . בסיכום אוכל לומר שזה עזר במיקצת.
הבעיה שלי עכשיו זה הראיה . הבטיחו לי שהראיה תישתפר אחרי ניתוח עפעפים. ניתוח קטן
תודה להתיחסותך
שתהיה לי בריא!!!
מה זה??? אתה נהנה לשמוע איך חותכים בבשרך ושוברים לך עצמות??
העברת בי צמרמורת וחלחלה...אם אצטרך ניתוח...שירדימו אותי פעמיים!!
אני מאחל לך עוד המון שנים של בריאות ואם תרצה לשבור עצמות--בא לרכב על אופנוע :-)
יוסי
על ניתוחי מצילי חיים אין ויכוח, ניתוחים אחרים צריך לשקול , הרבה בריאות.
לפי הכתבה אפשר לחשוב שאני מזוכיסט.
אף פעם לא פחדתי מהניתוח כמו מההרדמה.
חחח . לא מזוכיסט ולא בטיך. רק ניתוחים שירחיבו את כלי הנשימה.
ולקינוח להרחיב את טווח הראיה.
אילו היית יודע מה נשים עושות היית משתווץ
ניתוחים להגדלת או הקטנת חזה.ניתוחים להרמת אף. להקנת ישבנים. לניפוח שפתיים וירכיים.
אלו ניתוחים מיותרים. מה לא עושים למען היופי.
אופנוע? השתגעת? זה מפחיד חחח
כל הניתוחים שעשיתי היו חיוניים. נולדתי עם חיך צר. נחיריים צרים. הכל היה צר ולכן יעצו לי ניתוחים.
חחח עכשיו חושבים שהייתי מזוכיסט.
לא פחדתי מהניתוחים כמו מההרדמה ולכן אף פעם לא הרשתי לעשות לי הרדמה מלאה. אפילו בניתוח שבר דו צדדי בבטן הייתי צריך לריב עם המרדים הוא ניכנע רק לאחר ששוחחתי עם המנתח והבטחתי שאהיה ילד טוב. בשעת הניתוח היו 6 מישתלמים ותוך כדי הניתוח הוא מראה להם מה שהוא עושה ואני אומר לו שגם אני רוצה לראות את הבטן הפתוחה חחח . הוא שם חיץ שלא אראה. . .
לא לשם יופי,
אני שונאת את האיזמלים של הרופאים,,לצמצם עד למינימום,,ידוע שרופאים אוהבים לחתוך לא מספיק ברית מילה???
לחשוב טוב טוב,
כשצריך לתקן מתקנים. הרופא אמר שניתוח פנימי של העפעפ ישפר במיקצת את הראיה. הניתוח פנימי ולא לתיקון אסתתי.